אהבה כוזבת

מלמעלה הגעת אליי,
בדיוק כמו מלאך
שיפרת את חיי
גרמת לי לשמוח
לחייך ולזרוח
כל יום עבר בציפייה לזמן פנוי
בו אוכל לדבר איתך בטלפון

אפילו חודש לא עבר
ומשהו קרה..
מילים נוראיות,
שמסמלות פרידה
אינך בטוח, במי אתה,
אינך בטוח, מה אתה רוצה,
אינך יודע, אך למרות דברייך
זה פוגע נורא

הלילה הגיע, ואין לי תקווה
פגועה כל כך,
אך מסתירה זאת ממנו
מסתירה זאת מכולם
דומעת בלילה, במיטה הקפואה
מחכה לרגע, בו תקבל החלטה

מי אתה אוהב, מי אתה רוצה?
אינך מבין, זה הורג אותי,
פשוט הורג אותי,
לא יכולה לחכות יותר,
זה הורג אותי,
פשוט הורג אותי,
ואני לא יכולה לחכות יותר

היית הראשון, ונשארת הראשון
למרות הקשר המרוחק,
הרגשתי את האהבה
האמנתי בה, שמחתי בה,
סמכתי בה, קיוויתי לה
אך היא רק התפרקה..

אתה מתלבט,
שואל מי אתה,
מה אתה,
מה אתה רוצה ואוהב
עושה 'הפסקה' ביננו

ואני? אני נשארת בצד
הילדה הפגועה,
אחרי החבר הראשון,
לא יודעת מה לעשות עם עצמה
שואלת 'האם זה בגללי?'
'האם אני גרמתי לו להיות כזה'

כל רגע נזכרת, ברגעים הטובים
והרעים
בזמנים ששימח ותמך
ברגעי טיפשות קטנים וחמודים
וכל פעם שזה קורה
הלב נסדק וחדל לפעום
רק לכמה שניות
הנשימה נעתקת, ולא עובדת
רק לכמה שניות
העיניים מתרטבות, יודעות מה עומד לקרות
רק לכמה שניות
והמוח יודע, יודע שאין מה לעשות.