הכל יכול לקרות -פרק 49-tove lo~over

נ.מ טל
אני לוחקת נשימה ארוכה ועוברת בקומה שלו. המורה ביקש ממני לשאול לטוש ללוח מכיתה אחרת,הכיתה שלו ושל עמרי. מה יקרה הם בשיעור הם לא יעשו כלום. אני דופקת על הדלת ונכנסת. אני מרגישה את כל העיניים עלי.
״אממ..ישלך עוד טוש ללוח?״ אני שואלת את המורה המפוקס בספר שהוא מחזיק.
אני לא מעיזה להיסתכל לצדדים. טל להיתרכז קדימה. לא עליהם.
״אין לי אבל אולי יש למישהו מהכיתה?״ הוא מסתובב ומחכה להצעות.
״לא זה בסדר אני אשאל בכיתה אח-״ אבל עמרי קוטע אותי.
״לי יש.״
״יופי! תביא לה! רק אה איך קוראים לך?״
המורה שואל אותי
״טל.״ אני עונה לה כשאני רואה מזווית העין שעמרי קם ממקומו.
״אה אז טל! רק תזכרי להחזיר לו אותו בסוף בשיעור!״ הוא מחייך לי
״בסדר״ אני אומרת
עמרי מגיע אלי ואני מסובבת אליו אותי
״תודה.״ אני אומרת לו אבל לא מסתכלת לו בעיניים
״עדיין לא עשית את בחירתך.״ הוא לוחש לי ששאר הכיתה לא תשמע.
״עשיתי.״ אני מסתכלת על הרציפה.
״לא טל,אל תעשי את זה לעצמך״
״לא בחרתי באף אחד,בחרתי בי עמרי בי.״ אני אומרת ויוצאת מהכיתה.
אני מהר רצה לשירותים ובוכה.
אני מסתכלת על המראה ומנגבת את המסקרה.
למה הם שמו אותי בסיטואציה הזאת!
אני פאקינג רוצה את שתיהם! למה אני צריכה להפסיד?! מה היה קורה אם הייתי עם אחד מהם?
אני מסיימת לנגב את פרצופי ויוצאת מהשירותים.
ואז אני רואה אותו. הוא ישוב מחוץ לחדר של המנהל. מה הוא עשה?!
אבל זה כבר לא ענייני,אני צריכה להמשיך ללכת ולהתנהג שהוא לא שם. גם ככה הוא בטח לא רוצה לדבר איתי אחרי השיחה שלנו.
אני מתחילה ללכת ועוברת איתו בהרגשה טובה. הוא אפילו לא שם לב. יופי טל עברת את זה!
״אז זה למה שהגענו?״ הוא אומר מאחורי.
כוס עמאק. אני מסתובבת הוא עם קפוצ׳ון מעל ראשו ושיערו שגודל מחסו לו כמעט את כל פרצופו. כזה סקסי הילד הזה,למה למה?!
״אנחנו לא ביחד יותר.״ אני דורשת צורך להזכיר את האמת הכואבת.
״אנחנו תמיד ביחד.״ הוא מסתכל עלי אבל לא זז ממקומו,כנראה מחכה לשיחה עם המנהל.
״די אנח-״ הוא קוטע אותי
״אפילו לא תכחישי כי את פאקינג יודעת שזאת האמת!״ הוא קם וצועק. תודה לאל שאין כאן עוד תלמידים. אף אחד עדיין לא בטוח מה הולך ביניינו וזה ממש המרכז העיניים בבית ספר.
״אליה-״ הוא קוטע אותי עוד פעם.
״ואת יודעת פגעת בי עם השיחה הקודמת שלנו! מה זה אומר את לא יכולה! אנחנו לא יכולים אחד בלי השני! מזה אומר את לא יכולה?! אני צריך אותך כוס עמאק אני פאקינג צריך אותך!״
הוא קם.
״שב בחזרה ולא תתקרב שלא תקרה עוד טעות.״ אני מזילה דמעה.
״איזה טעות שאני אגעה בך?״ הוא נשאר עומד
״כן.״
״עדיין לא נגעתי בך איך ששתיינו צריכים.״ אני בקושי נושמת עם מילותיו.
תודה לאל יוצא תלמיד מהחדר של המנהל והוא קורא לאליה להיכנס.
״עוד יהיה לזה המשך״ הוא יאמר ונכנס לחדר.
האמת שבאלי לעשות טעיות פתאום.