מלחמת התליון- פרק 3

"הלו?" הרים את שפופרת הטלפון איש בעל שיער שחור ועיניים ירוקות בעל עור מעט שחום.
"אוראל?" שאלה טריס
"כן" אמר אוראל
"איפה אתה?" שאלה טריס כשנשמה נשימות קצרות ומהירות, וניגבה את הזיעה שטפטפה לה ממצחה בעזרת נייר סופג שעמד על שולחנה תמיד
"במשרד שלי" גיחך "טריס? את נשמעת נורא! מה קרה?"
"התליון נגנב" אמרה טריס
"אצל מי הוא?" שאל אוראל בפחד
"אצל האוזרים. חייבים למצוא אותו. אני רוצה שתשלח עכשיו את כל המתלמדים שלך אל העיר דנוול, המקום שבו הם יכלו לקיים את הטקס שהכי קרוב לעמק האוהלים."
"אין בעיה." אמר אוראל וניתק את השיחה.

באותו הלילה, המוני חיילים בעלי רובים וחליפות שחורות הסתובבו בכל אזורי דנוול, בחיפוש אחר התליון, כשבאותו זמן טוני ישן במיטתו והתליון תלוי על צווארו.
לפתע, נשמע רעש בחדר וטוני התעורר בבהלה. הוא הסתכל אל כל צדדי החדר ולרוב חרדתו ראה שלא היה שם דבר, אבל הוא יכל להישבע שהיה רעש. טוני חזר לישון והניח את ראשו על הכר, ולפני שהספיק לעצום את עיניו, נשמע אותו הרעש שוב פעם.
במהרה טוני קם והסתכל וראה שאין שום דבר. לטוני כבר נמאס, והוא וויתר על השינה. הוא בחן את כל מסתורי החדר בחיפוש אחר ה"דבר" שהפיק את אותו הרעש, כאילו שיחק מחבואים והוא היה הסופר. ופתאום מן החלון קפץ יצור בעל פרווה שחורה, עיניים אדומות ונוצצות, טפרים על 4 רגליו, ושתי קרניים עקומות משתרכות לו על הראש. היצור התחיל לשאוג, וכשפתח פיו התגלו שיניו הרקובות ולשונו השחורה, וגם ריח הפה המסריח שלו.
טוני צרח ויצא בריצה מהחדר וסגר את דלת החדר על היצור, אבל היצור רץ לכיוון הדלת ופשוט שבר אותה במהירות מחרידה. טוני רץ במהירות במורד המדרגות אל הקומה הראשונה והיצור אחריו. הוריו של טוני היו בחו"ל בגלל העבודה, כל אחד במקום אחר, כך שטוני היה היחיד בבית.
באותה שעה (אחת בלילה) היצור הפיק המון רעש בגלל צעדיו הכבדים, והחיילים שמעו את הרעש ורצו לכיוון הסמטה.
"רוצו!" צרח אחד החיילים כשהם הגיעו לביתו של טוני וקפצו מעל הגדר במיומנות רבה, ופרצו את דלת הכניסה לבית. כשהם נכנסו לבית הם ראו את היצור כמעט תופס את טוני המבועת, אבל אחד החיילים הבחין בתליון על צווארו של טוני.
"התליון אצלו! תתפסו אותו!" הצביע על טוני וכל החיילים רצו לכיוון טוני אבל היצור קפץ עליהם והתחיל להרוג כמה מהם, והחיילים החלו להילחם ביצור כשטוני עמד חסר רחמים בפינת הסלון, כששם לב שאף אחד מהנמצאים בחדר לא רוצה לטובתו, ושהוא חייב לברוח, אז הוא ניצל את זה שבינתיים החיילים נלחמים ביצור, אז בשקט הוא הלך במהירות לכיוון דלת הכניסה, וכשפתח אותה היא חרקה וגם החיילים וגם היצור הבחינו בכך, והתחילו לרדוף אחרי טוני, שיצא מהבית בריצה וכבר התחיל לרוץ ברחוב, ופנה בכל מיני פניות בשביל לבלבל אותם, ולאחר כמה דקות ריצה טוני כבר היה במקום שלא הכיר בעיר, והוא נאנח אנחת הקלה כשהסתכל לצדדים וראה שהוא איבד אותם.
"למה הם רודפים אחריי? מה מיוחד בי?" חשב טוני כשפתאום שם לב לתליון התלוי על צווארו "התליון, כמובן…" מלמל טוני "אבל למה הם כל כך רוצים אותו? טוב, זה לא משנה" אמר טוני והוציא מכיס מכנסיו את הטלפון והתחיל להקיש מספרים "הגיע הזמן להתקשר למשטרה.".