ילדת רחוב- פרק שני

סיוט שלא נגמר כל פעם שאני רואה אותו אני מקבלת צמרמורת ופלשבק מאותו היום.
איך אני יכולה לחיות ככה?
לאחר כמה ימים שלא דיברנו הוא ניגש אלי ואמר לי: אני לא ניסיתי לפגוע בך, אני מצטער.
איך אתה יכולת לעשות לי את זה?
אני צעקתי עליו: "אתה יודע איך אני הרגשתי שאמרו לי שאתה שיכור לגמרי ובבית חולים?"
אני לא הצלחתי לישון אני ישבתי ובכיתי שלא ניצלתי את הרגים שיכלו להיות לי איתך.
ואם כל הריבים שלנו אני אוהבת אותך לא יכולה בילדיך.
אתה יקר אני לא מבינה למה עשיתה לי את זה! למה כמעט נתעשת אותי לבד בעולם הזה בלי מישהו שיקשיב לי.
אין לי מה לעשות אני עשיתי את זה בשבילי תאמיני לי גם את תעשי את זה הוא אמר לי.
למה אתה חושב שאני יעשה את יבהיל את אמא, אבא, סבתא ויקח את הסיכון של לאבד את הכל? צעקתי עליו.
אל תגיד דברים כאלה כי אני לא יעשה את זה, זה רק יזיק לי ולא יתרום לי שום דבר!
בגיל מסוים את כן תירצי לנשות לשתות לעשן ועוד כל מיני דברים.
ואת לא יכולה להגיד לי שזה לא נכון כי זה מוכח מדעית, אז אין לך מה לעשות אם זה.
אני תמיד יהיה כאן כדי לדבר אם את רוצה, ואם את רוצה לשתות לעשן וכל מיני דברים.
כי מותר לך לנסות ואני יכול לעזור לך כי אני ניסיתי ועשיתי טעויות, אבל גם למדתי מהם.
מצטערת ניסיתי להגיד לו אך הצלחתי להגיד את זה רק אם כל מיני גמגומים.
הוא ישר חיבק אותי.
לא ידעתי איך להגיב ולא רציתי שהוא ירגיש רע אז אני פשוט חיבקתי אותו ראיתי שהוא היה צריך את זה הוא ישתדל נורא כי לחפר על מה שהוא עשה.
אני לא הצלחתי לישון בלילה היו לי פלאשבקיים שלו שתוי עם כל הנידות והאמבולנסים ומרימים אותו לתוך האמבולנס.
הגענו לבית חולים הוא נתן לשומר בוקס ומיד נפל על הרצפה ואז אני גם נפלתי ארצה לא ראיתי מה קורה מסביבי רק שמעתי את כל מה שהם אמרו.
הוא היה שתוי אם מאה ושמונה אחוזי אלכוהול הוא נקע את הרגל והיה בסכנת מוות הרופא אמר לו שאם עוד פעם אחת הוא יגיע במצב כזה לא יהיה להם מה לעשות לא יוכלו לעזור ולטפל בו.
אחרי זה אני לא הצלחתי ללכת או לתפקד כמו שצריך אני בכיתי, כעסתי על עצמי, על כך שלא עזרתי לו אלא נפלתי ארצה בלי שום יכולת לעזור.
אבל כמה ימים לאחר מכן אני והוא השתחררנו והכל חזר להיות פחות או יותר בסדר, אבל מה שאני גליתי זה שהאלכוהול נתן לון יכולת רוחנית יותר גבוהה והוא לא היה צריך לעבור את כל השלבים שאני הייתי צריכה לעשות כדי להגיע לעולם הזה.
יש רק מישהי אחת שאני יודעת שאני יכולה לסמוך עליה אני לא אגיד את שמה, אבל היא היחידה שאני חופרת לה בלי סוף והיא תקשיב לי לכל מילה.
לכל אחד יש מישהו כזה שאתה חופר לו והוא היחיד שיצליח ויקשיב לכל מילה, והוא יעשה הכל כדי לעזור לך.
היא תמיד כאן אם זה כדי שאני ידבר איתה או שהיא איתי, אם אני צריכה עזרה או סתם עידוד ואם שיש לי יום טוב אז אנחנו נפגשות להליכה לפעמים, וגם שם אני יחפור לה.
היא גם איתי בחוג והיא לא איתי בבית הספר, אז אני פוחדת שאם אני לא ימשיך בחוג היא ואני לא נהיה יותר בקשר וזה הכי עצוב בשבילי, כי זה קרה לי כבר כמה פעמים.
אני יותר לא התן לזה לקרות.
הייתי רוצה רק יום אחד להיות ילדה שאין לה מה לעשות בלי צרות בלי מטלות בלי אנשים שהורסים לך את כל מה שאת בונה.
אלה להיות על סירת עץ באמצע הים איתו כמו שבסרטים.
אבל לצערנו לפעמים מציאות לא יכולה להיות כמו סרט.
אבל סרט יכול לשקף את המציאות שאתה בוחר איך היא תהיה במה שאתה עושה אבל לא במה שאחרים עושים.
היה לי יום אחד מושלם כזה, אני ואו על אופנים אני ישבתי על הקידון והוא על הכיסא נסונו לטייל בחולון למרות שלא הרשו לנו לא היה אכפת לנו.
עד שבשנייה אחת הוא הרס את זה.
ומאז לא נפגשנו לא דיברנו כלום לא יאמן איך אפשר לשבור ולהרוס כל בשניה אחת.
כאילו שש שנים נזרקו לפח.
אבל מה אני יכולה להגיד לו הוא השאיר אותי בלי שום מילים כאילו אני לא יודעת לדבר.
לא ידעתי איך אני יכולה להגיב.
ושוב עובר הזמן למה חיכינו שיבוא אם אתה תמיד איתה.
זה עבר וזה גם לא יחזור, מה שאלך לא יחזור.
חשבתי שאני חזקה ואתה הראת לי שזה לא נכון כל פעם שמזכירים או שמדברים נוזלות לי דמעות על הפנים.