אהבה ראשונה

אהבה ראשונה היא כמו מתנה.
כמו שיר, כמו מנגינה.
היא נותנת דברים שמעולם לא חווית,
אותם לא ניסית, עליהם לא שמעת.
היא נותנת שמחה,
בלי משחקים, בלי מסיכה.
כשהיא מתרחשת, מנוחה לא נותנת.
אתה איתה את כל היום, עליה את נשענת.
פרפרים בבטן, חום בלב,
כמו פרח, צומח ומלבלב.
אבל, ואת זה מגלים לאחר כמה זמן,
אהבה ראשונה היא לא דבר נאמן.
את לבך היא יכולה לכווץ,
את כל המרמור והעצבות יחדיו לקבץ.
מצד אחד, אהבה ראשונה היא כמו מתנה,
כמו שיר, כמו מנגינה.
מצד אחר, אהבה ראשונה היא כמו קללה,
כמו מפלצת, כמו האפלה.
ואת השאלה בפי אני ממלמלת:
'האם אהבה ראשונה אי פעם חולפת?'
ואני חושבת קצת, ומניחה שכן.
עם הזמן היא נשרפת באש, מועפת ברוח, נטבלת במים קרים,
עד שהיא הופכת לכתם קטן וצבעוני בבד הציור של החיים.