הכל יכול לקרות -פרק 41- נ.מ של עמרי-דברי איתי יותר-

היא רצה לשאר עם דמעות בעיניים,ההכי פגועה שראיתי אותה אי פעם. מה הוא עשה לה?! הוא פשוט הורס אותה. היא מתקרבת ומתקרבת עד שהיא עוצרת שהיא נתקלת בי.
״אוי סליחה,״ היא לא מסתכלת אפילו שהיא אומרת עם הקול הצרוד שלה מרוב כל הבכי.
״זה בסדר.״ אני אומר והיא מהר מרימה את הראש למעלה כדי ליצור קשר עין איתי. וואו, העיניים שלה כחולות כמו הים ועפורות מסביב. כמה היא יפה, היא אפילו לא מבינה.
״סורי עוד פעם-״ היא באה להמשיך ללכת אבל אני תופס אותה.
״אל תלכי, דברי איתי.״ היא נעמדת במקום.
״עזוב אותי,עמרי לא באלי לדבר.״. היא בוכה לתוך חזי.
״מה הוא עשה?״
״בגד בי.״ היא לוחשת.
״עם מי?״
״ויקי.״ שמעתי עליה שנה שעברה המון מרוב שהוא חפר עליה לחבריו.
אני שם את ידי על כתפיה ומרחיק אותה ממני. אני שם את ידי מתחת לסנטרה ומפנה אותו למעלה עלי. אני מהר מוריד את הראש ומנשק אותה. היא פותחת את פיה ונותנת ללשוני להיכנס. איך שהלב שלי קופץ שהיא נוגעת בשערי ומשחקת איתו,מושכת אותו. היא מפסיקה בפתאומיות.
״ישלך חברה.״ היא אומרת חסרת הבעה, כאילו שהיא מנסה למחוק את מה שקרה לפני שנייה.
״ולך יש חבר.״ העיניים שלה יורדות לפי.
״אין לי יותר.״ היא מסמיקה.
״את יודעת שאם תמשיכי להיסתכל על פי אני אנשק אותך עוד פעם נכון?״ אני אומר בחוסר אוויר. היא מטריפה אותי. עם המראה שלה ההתנהגות שלה..היא מעניינת. באלי להכיר אותה מכל בחינה. כולל במיטה.
״צאי איתי לדייט?״ אני מחייך.
״לא, ישלך חברה עמרי לשנתיים, לא אכפת לך? חשבתי שאתם זוג ממש טוב.״
״זה מסובך טל.״ אני אומר. כי זה באמת מסובך, בכל צורה אפשרית. אבל מה שאני יודע שעם טל אני מרגיש התלהבות, התלהבות שלא הרגשתי ממזמן. מה שהיא עושה לי.
״זה לא בסדר מה שעשינו, אתה מבין את זה נכון?״ קו של דאגה נראה לה על המצח. כבר סימן של דאגה אצלה אני רואה.
״אני מבין, אבל אני גם יודע ששתיינו רוצים לעשות את זה עוד פעם.״ אני קנא איתה ברגשותי הערמומיים.
״עמרי,אני לא ילדה שקופצת מבן לבן בפאקינג שניות גם ככה חושבים שאני שרלילה בבית ספר.״ היא מתקרב אלי ונותנת לי נישקה על הלכי.
״שמור על עצמך ורונה.״ היא אומרת לי לאוזן והולכת.
אני כבר מתגעגע.