רע או טוב?

קורא יקר, אני מקווה שהספר ינעים לך, אך אל תתחיל לקרוא אותו בריפוף, זה לא מה שייתן ממנו הנאה, תקרא לאט, קח נשימה ותהנה, אני עוד לא בוגר כל כך, אומנם גם אני מבין שספר יכול להיות טוב בגלל כמה דברים, אבל אני גם יודע שהכי טוב זה לקרוא מהתחלה עד הסוף, לתת לספר להכניס למתח, ולא לקפוץ קדימה ולגלות את התשובה על כל חידה, כי לחידות אין סוף, ולתשובות אין מספר, אך שאלות ותשובות טובות, זה דבר שלא בא לכל אחד בשנייה, לכן אני מבקש, שב בנחת.

זאת הייתה זריחה יפה, אך גם היא חלפה כרוח, מנצנצת, משאירה זוהר אחריה, מושכת את עיניי השומר המסתובב על אבני החומה, זאת החומה המקיפה את הכלא השמור ביותר בארץ המוות, קוסמים, מכשפים, לוחמים, רוצחים ופושעים נמצאו שם, אך אלו לא סתם פושעים, אלה הפושעים הגדולים ביותר, אלו שהפריעו לכל הממלכה, לא מודבר בהפרעה לשכן, חלקם רצחו עשרות, גנבו מהמלך, אימו על הממלכה וגם מהממלכה השניה באו אסירים.
הממלכה השניה היא ארץ החיים, להבדיל מכדור הארץ, ארץ החיים וארץ המוות עמדו על אדמה גדולה בצורת מלבן, שמעבר לארבעת קצותיה, תהום ענק לו אין סוף משתרע.
הארץ מחולקת לשניים, ארץ החיים, פורייה, ירוקה ומאמצע העולם ארץ המוות, יבשה ושֹוררת, עכשיו מובן למה קראו לכל אחת מהם על שמה.
בחלוף השנים ארץ המוות בנתה את הכלא כדי שארץ החיים תשכון בשלום, אך השלום הלילה נשבר, הלילה יצא מישהו מהכלא, עם אור ראשון ברח, עם אור ראשון שבקע נמצא שומר בכלא, בתאו של האסיר הנמלט, בתא שנועד שלא יהיה אפשר לבצע קסמים, אך הוא הצליח לברוח, הוא יצא בלב זועם מחפש למצוא את החפץ שיחזיר אותו…

"ברח?" שאג אוֹמְשֵן, "איך דבר כזה קרה?" הוסיף המלך לשאלתו הראשונה, שאגותיו נשמעו בכל הארמון של ארץ המוות, אומשן מלך כבר עשרות שנים בארץ המוות ומעולם לא ברח לו פושע מהכלא, הכלא נבנה שיסתור את כוחותיו של הכלוא, איך הוא הצליח לברוח? כבר עלה למחשבתו שאולי יש חפרפרת בין אנשיו.
"הוד מעלתו" התחנן שר המשמר, מנסה לשמור את עורו עליו כמה זמן שאפשר, "הוא השתמש בקסם החלפה והחליף בינו לבין השומר\", ענה השר בחשש, המלך עצר שניה ונתן בו מבט נוקב יותר מסכין חדה כתער, "איך הוא עשה קסם?" שאל בזעם חרישית.
"לגבי זה…" מלמל השר, מקווה להיחלץ איך שהוא מהצרה הזאת, אך המלך לא הסיר את מבטו והשר הבין שהוא חייב להודות באמת, "אנחנו לא יודעים", נאנח, אף על פי כן המלך נשאר שקול בדעתו, "תכפיל את השומרים" פקד והמשיך לחדרו, "אסור שאף אחד יברח", לחש כמעט, "כן אדוני", ענה השר בנענוע ראש.

כלב גדול רץ אל שעריה של שַבְפָּתֶן, עיר הבירה של ארץ החיים, עיר גדולה, מוקפת חומה בעיגול גדול, הודות לה, אין איש יכול להיכנס בלא בדיקה.
זה מנע את כל ההברחות הנשק והחפצים האסורים, זה גם מנע מגנבים ורוצחים להיכנס ולצאת בשלום, אלא אם כן הם לא עשו דבר רע. הכלב נעמד
מול שער סורגים גדול, שומר לבוש בשריון ברזל על כל גופו ניענה בראשו
לחיובי אל הכלב, הוא הרים את ידו והשער נפתח, הכלב נהר דרך השער לפני שהשער עבר רבע מדרכו למעלה, הכלב עלה על מדרגותיה של הארמון מיד לאחר שעבר את רחובותיה של העיר, לא עצר רגע כלל, לא לאכול או לשתות, הוא חייב להעביר את ההודעה.

המלך ישב על כיסאו עטור היהלומים, חליפתו מזהב רשרשה בשקט, נגן הנבל בחדרו ניגן מוזיקה רגוע ועדינה, לא סתם הוא נבחר למלך ארץ החיים, תמיד הוא היה רגוע, ומעולם לא עיבד עשתונות, גם ההודעה הבאה לא גרמה לא לבלגן בראש, הוא חייב לחשוב תמיד, המוח מוביל, תמיד.

הכלב רץ במסדרונות הארמון אל החדר אשר בו ישב המלך, המשרתים הרואים את הכלב זזו לאחור ופינו לו את המעבר, החדשים שבהם נבהלו מהעובדה שכלב רץ במסדרונות הארמון, הם מעולם לא ראו את סֵיִיף, סייף הנהן מדי פעם למשרתים ותיקים שהכיר, והם השיבו חיוך, ישנם דברים מעניינים, הם הבינו, סייף לא מגיע סתם לבקר.

השם שלי הוא נְיוּט, אפשר לומר שלא עבר עלי הרבה בחיים, אך עם זאת תמיד היה דבר שהפריע לי בחיי, אני זוכר שהייתה לי אחות שנרצחה בעודה בת שש-עשרה, הייתי אז בן תשע, אבל החלק המוזר הוא שאני לא זוכר מה קרה, אני רק זוכר שהיא הלכה לבית ספר בשם בַּסְקוֹלְפֵר, או משהו כזה, אך כשחיפשתי באינטרנט לא מצאתי שום בית ספר העונה לשם הזה, אני אפילו לא זוכר משהו שעשיתי איתה, רק את מראה, הורי טוענים שלא הייתה לי אחות מעולם ושאני
בודה אותה מדמיוני, אך היום גיליתי שצדקתי, ברגע שחזרתי הביתה מצאתי מכתב שהצדיק את הכל.

המלך נשען על כסאו, סייף עמד מולו על שתי רגליו זקוף כאדם, \"ברח?\" הרהר לעצמו בקול, "הוד מעלתו המלך אַתִיאָז", פתח הכלב, "אנחנו בודקים היכן הוא ואיך ברח, אך כרגע זה כל מה שאנחנו יודעים", סיים, "אני מבין" נשען המלך לאחור, "אשלח כמה מכשפים שיעזרו, כרגע זה יספיק\", קרא בקול חזרה אל הכלב, סייף הסתובב ויצא, המלך המתין שיצא וסימן בידו למשרתו שיתקרב אליו, "כנס את השרים".

המשך יבוא בקרוב…