הריון עונש או מתנה? פרק 12
הריון עונש או מתנה?
מהפרק הקודם
עבר שבוע והרואים סוף סוף שחררו אותי ואמרו שאני צריכה להיות במעקב.
פרק 12:
למרות ששחררו אותי מהבית חולים כל יום הייתי הולכת לבקר את אנדרושה. הייתי הולכת בנוסף לבדיקות שלי, אז מזל שהבדיקות שלי והיא היו באותו בית חולים. אני כבר בחודש רביעי. עברו כבר חודשיים והיא עדין לא התעוררה כנראה שהחומר שהיא הזריקה היה ממש קשה. הרופאים גילו מה היא הזריקה בסוף אבל לא אמרו לי מה זה היה כי אני לא קרובת משפחה שלה.
בבוקר הזה הרגשתי משהו שונה הרגשתי שאני חייבת לספר לאנדרושה שאני יוצאת עם הבן זוג שלה. אומרים שהאנשים שבקומה שומעים הכל אז יש מצב שהיא שמעה את היום שבו אני ושון התחלנו את הטעות הטיפשית הזאת אבל אני מרגישה איתו מאושרת.
אני חברה מגעילה, אבל אני חייבת להיות כנה. נשכבתי לידה במיטה וליטפתי לה את השער. "אנדרושה רציתי להגיד לך שאני מתגעגע אליך ושאת לא בהריון יותר." חיפשתי את היד שלה כדי לאחוז בה. "אני חייבת לספר לך משהו אני לא יודעת אם את באמת שומעת אותי אבל אני ושון יוצאים אני יודעת שאת והוא ביחד אבל בני לבינו יש כימה…אני ממש רוצה שתקומי. וגם רציתי לספר לך שאני היום בחודש רביעי"
הרגשתי צורך לספר לה את זה "אני מחכה לך, ואני אוהבת אותך. ועכשיו אני אתן לך לנוח" אמרתי ירדתי מהמיטה הסתכלתי עליה עוד כמה שניות ויצאתי מהחדר הסתכלתי על השעון וראיתי שהשיעור שלי עומד להתחיל.
אני חייבת לציין שעדין לא רואים לי כל כך בטן אבל הרופא אמר שהיא בשבועות הקרובים תתחיל לגדול אז זה סימן שאני אצטרך להתחיל להעדר מהלימודים.
הלכתי לאוטו שלי ונסעתי לבית ספר. כשהגעתי בשער שון חיכה לי חיבקתי אותו והתנשקנו הרגשתי קצת אשמה, רעה בגלל אנדרושה, אבל היא הביאה את המצב הזה על עצמה קול בראש שלי אמר. אוף אני כזאת ביץ' חשבתי לעצמי ובצדק היא החברה הכי טובה שלי מאז שההורים שלי זרקו אותי מהבית.
(אבל כל הכסף של המשפחה הוא שלי).
אני ושון הלכנו לכיתה כמובן ביחד אוחזים ידיים כמו זוג. עברנו ליד כל הבית ספר הם עדין היו בשוק מזה שאני ושון ביחד. עברנו גם ליד נתן ומור שניסו לדבר איתי אבל התעלמתי מהם. נכנסנו לכיתה התיישבנו אחד ליד השנייה ואז המורה פשוט הפרידה בנינו. היא אמרה שאנחנו עושים רעש.
היא העבירה אותי מקום והושיבה אותי ליד….
ההמשך יבוא….
תגובות (0)