הריון עונש או מתנה? פרק 10

הריון עונש או מתנה?
מהפרק הקודם:

"אני דורש שנדבר עכשיו!!" הוא התחיל להרים את הקול שלו ולדבר בטון כועס. "נתן ל…." לא סיימתי את המשפט והתעלפתי…

פרק 10:

פקחתי את העיניים, וראיתי שאני נמצאת על מיטה בחדר בית החולים. הסתכלתי מסביבי וראיתי שאני בחדר עם אנדרושה. ליד המיטה שלי היו נתן ומור ושון.

"מה קרה לי?" שאלתי "התעלפת" נתן אמר לי והסית את המבט ממני בעצבנות. "סשה את חייבת לישון יותר, במיוחד עשיו זזה מה שהרופאים אמרו" מור אמר לי בדאגה. הוא כנראה גילה אבל אני מקווה שהוא לא יודע ממי זה.

"אז אני מבינה שאתה יודע?" "כן, אני יודע. מי זה קרה לך?" "במסיבה ההיא לפני חודשיים ככה" אמרתי למור מתביישת בזה שהוא יודע שאני בהריון. "מי האבא?" הוא שאל בישירות ואז נתן התפרץ לפני שעניתי.
"אני האבא ואני דורש ממך שתפילי את התינוק" הוא אמר והפעם הסתכל על. מור היה המום מההצהרה של נתן. "נתן אני לא מתכוונת לעשות את זה"

"סשה אני גם חושב שאת צריכה להפיל" מור אמר לי את זה והרגשתי ממש רע הידיד הכי טוב שלי אומר לי להפיל. "תלכו מפה!" התחלתי להגביר את הקול. שני הבנים האלה משגעים אותי

"אני לא הולך לשום מקום עד שאת לא מפילה אותו" נתן תקף. "נתן אף אחד לא הזמין אותך לפה אז אולי כדי שתילך כבר" צעקתי עליו שון שהיה ליד המיטה של אנדרושה הסתכל כיוון שלנו "הכל בסדר אצלכם שם?" הוא שאל. ואני רק הנהנתי עם הראש.

"מור שון צאו דקה החוצה אני צריך לדבר עם שסה לבד" נתן הוראה להם והם כמו שפוטים הקשיבו לו. "אין לי על מה לדבר איתך עניין ההפלה שלא תחשוב עליו אפילו אני ממש לא מתכוונת להפיל" "בדקתי בשבילך זה עדין מוקדם את עדין יכולה להפיל לפני שיהיה מאוחר" הוא פשוט התעקש.

"מה לא ברור בלא הולכת להפיל עכשיו עוף מפה וקח איתך את מור הטיפש הזה ותגיד לו שאני והוא לא ידידים או חברים יותר" החזקתי את הדמעות שלי.

"סשה תחשבי בהגיון את בת 17 וחצי את רוצה להיות אמא בת 18?" הוא שאל עם דאגה זה היה ניראה כמו דאגה "אל תדאג לי אני אסתדר ועכשיו כמה פעם אני צריכה להגיד לך ללכת" אמרתי, הסתתי ממנו את מבט. הוא הסתכל אלי ויצא מהחדר . התחלתי לבכות ואז ….

ההמשך יבוא….