תני עוד סיכוי לאהבה .

היה זה ערב חורף קר,
ישבנו אני ונולי בספסל מתחת לעץ הגדול מאחורי הפנמייה ..
רוח טובה קרירה אותנו עד קלות ..
נולי היא ידידת נפש שלי אנחנו כמו תאומות גם בלי לדבר אנחנו מבינות אחד את השניה .
חבקתי אותהחזק חזק עד שהיא צרחה " די מרנדה אני לא נושמת " לשניה באמת נבהלתי היא כועסת עליי ? ואז פתאום ראיתי את החיוך המתבצבץ בין שניה .. החיוך שאני כל כך אוהבת ..
נולי סיפרה לי שהיה לה סף שבוע קשה היא אמרה שנרה לה שבמשך החופשים היא תשאר אייתי בפנמייה ולא תחזור הביתה לחופשה ..היא סיפרה לי שאח שלה חלה מאוד שלאמא שלה לא היה אכפת.. היא המשיכה בעסוקה ואילו לא הנידה אפאף .. לא ידעתי מה לאמר לה רציתי להגיד לה ' שהיא לא צריכה לקטר שאני היתי מתה ללכת לחופשות ולאכל אוכל של אמא שלי והיא לא צריכה להתלוננן .. '
אבל לא אמרתי והא הוסיפה " את צריכה לשמוח מירנדה נכון שאת לא אם ההורים של אבל עדיין המחשבה שיש לך איפה שהוא הורים שאוהבים אותך ודואגים לך זזה כבר משהו , ואת גם יפה יפה מאוד היתי מתה לשיער שחום לק כמושלך ולעניי חתול כמו שלך " ברגע הזה ממש התעצבנתי אבל שוב לא אמרתי כלום מי יקשיב לעולה חדשה ?
בקשתי שנלך כי כבר מזמן היה כבוי אורות נולי חיכה והלכה איתי .