ואהבתי אותך…

ואהבתי אותך, אהבתי אותך בצורה שכבר שכחתי.
אהבתי אותך כאילו היית האור היחיד בעולם שלי. אני לא מאמין בבני אדם, לא מאמין באנשים – במילים שהם אומרים, כי תמיד המעשים שלהם השחיטו אותי קצת, תמיד החיים האלה השחיטו אותי קצת.
"אני לא סומך על אנשים, גם לא עלייך" אמרתי לך אחרי עוד לילה שטוף סקס, שנאה, אהבה, בלבול, רצון לחבק וגם פחד – פחד שאת שונה, פחד שאת אולי לא כמו אותם אנשים, ואולי אני אחזור להרגיש שוב.
אני לא רציתי את זה, הסתדרתי כל כך טוב עד שבאת, בלי רגשות, בלי כעס, עם סוג של חלל בחיים אני לא אשקר אבל ידעתי שאני כבר לא אפגע שוב, "לי זה לא ייקרה" אמרתי לעצמי במשך 5 שנים מאז הקשר האחרון שאטם אותי ככה..
אבל לעזאזל, היית שונה. את לא היית הכי יפה, ולא היית הכי חכמה, או הכי מרשימה, אבל לא רציתי יותר מזה. לא חיפשתי אהבה יותר גדולה, חיפשתי את האהבה שלך. מפעם לפעם התמכרתי אלייך יותר. מערכת יחסים סמביוטית שרק מתחזקת. את היית השותפה שלי לפשע, נלחמת איתי בכל העולם, ואני נלחמתי בשבילך בכל העולם. כשהיית איתי הרגשתי הכי מיוחד, הכי אמיתי, הרגשתי שאני כח שאי אפשר לעצור. נתת לי כוחות להתמודד עם כל החרא שיש לעולם הזה להציע, והוא באמת לתקופה, נראה צבעוני יותר. אני מדבר איתך כאילו את לידי, כאילו את איתי עדיין – אבל לא צריך יותר משני מצמוצים בשביל להבין שאת כבר לא לידי, שאת כבר לא שלי.
את אמרת לי שאת צריכה לעזוב, שלא הייתי שם באמת, שלא הייתי שם שהיית צריכה ומצאת מישהו אחר שכן. אולי את צודקת, אולי באמת לא הייתי שם תמיד בשבילך, הקשר שלנו לא היה מושלם, פאק איט, הוא לא היה בריא בכלל, הוא היה פסיכי לגמרי.. ריבים, צעקות ואז סקס מטורף, הזוי, היינו נשכבים במיטה שעות רועדים מרב שלא הצלחנו לעקל כמה טוב אנחנו עושים אחד לשנייה.
אבל כנראה בימים האלה שהיית צריכה אוזן, כתף, או אולי סתם איזה עידוד קטן כשאת מרגישה שהאדמה קורסת לך מתחת לרגליים, כנראה שאז לא הייתי שם, והגיע לך יותר מזה. אמרתי לך לפני שהלכת "אני אעשה הכל בשבילך, את הסם שלי – אין לי מילים יפות להגיד לך, אבל אני אשרוף את העולם בשבילך" – אבל זה היה מאוחר, את כבר וויתרת, הזכרונות המיוזעים והשיחות על הילדות, הצלקות, והחלומות יהפכו לזכרונות חיוורים, ולבסוף אולי במקסימום לאיזה שם שמצלצל מוכר, שם שפעם היית לוחשת לי באוזן כשהיינו הכי קרובים שגבר ואישה יכולים להיות.
את תמיד תהיי שם, את תמיד תהיי שלי באיזשהו מקום, אנחנו תמיד נהייה ביחד איפשהו בראש שלי, ואולי עוד יום אחד תחזרי, ואולי עוד יום אחד אני אוהב אותך, כמו שצריך, בצורה הנכונה, האמיתית, בצורה שמגיעה לך, ואולי אוהב אחרת, ואולי כבר לא אוהב אף אחת…
אבל אהבתי אותך, זה בטוח..