לא כמו בנות אחרות

הם ישבו מאחורי בית הספר, בשעת ערב. הם שניהם נערים, עם הורמונים משתוללים ותשוקה בלתי נגמרת. היא רצתה לשחק עם ליבו, לגרום לו להתחנן למגע שלה, לאהבתה. והוא היה כמו משרת מאוהב, עוקב אחרי צעדיה וכל תנועותיה בשכרות ובהערצה. חיוכה היה מתוק מדבש ועיניה הירוקות מבריקות, מביטות בעיניו. הוא בחן כל חלק בגופה בקפדנות. עורה החלק, חולצתה הצמודה, מכנסי הג'ינס הקצרות ושיערה הרך. הכל היה כל כך חלומי עבורו. הוא לא יכל לחכות לנשק אותה, להתקרב אליה, לגעת בה.
"אני לא כמו בנות אחרות," לחשה באוזנו בעוד פניו האדימו. הוא באמת הבין למה התכוונה. היה בה משהו ממכר, היא הייתה כמו ממתק כל כך מתוק שגרם לגרון שלך לכאוב. הריח שלה, הקול שלה, האופן בה דיברה. הוא יכל לשבת שעות ולתאר כל פרט ופרט לגביה, שנראה עבורו כמו שלמות. כמובן, הוא לא הכיר אותה לעומק.
ידיו התקרבו אליה יותר ויותר, מלטפות בעדינות את זרועותיה ואת מותניה. היא חייכה, צחקקה, כאילו שבוייה בקסמיו. הוא היה כל כך מאושר, במיוחד כשהתקרבה אליו ונתנה לו להתקרב אפילו עוד יותר. הוא התחיל ללטף את עורה יותר ויותר. זאת הייתה שעה מאוחרת, לא היה אף אחד אחר בסביבת בית הספר. הם שניהם ידעו זאת היטב. הוא החליט שהוא עושה את זה. הוא התחיל לנשק אותה בתשוקה ותאווה, והיא הצטרפה במלוא הסכמה. מתנשקים, נוגעים ומלטפים. אך לא היה זה זמן רב עד שידע למה התכוונה. הוא שמע צליל של קרע. זאת הייתה חולצתה, בגב. אך הם לא הגיבו לדבר, הם המשיכו להתנשק ולגעת כאילו לא היה אף אדם אחר בעולם.
שתי זרועות ענקיות, שחורות ריריות ודומות חרק, יצאו מגבה. עורה לאט לאט נמתח, נהפך לשחור וקשיח, עיניים אדומות ורבות צצו על פניה כששערה נשאב לתוך הגולגולת ובמקומו שריון כשל חרק מפלצתי ותאוותן. צווחה נמלטה מפיו של הנער בעודו מנסה להתחמק. זרועות נוספות, ריריות וקשות, חבקו אותו וקירבו אותו אליה. פיה נפתח, עם ניבים צהובים ומאיימים וריר, כשהיא שואבת את ראשו ואת כל גופו ובולעת אותו בשלמותו. היא אכן לא כמו בנות אחרות.