כיפת שמיים

מספרים שפעם, לפני שהגענו לכדור הארץ, חי פה עידן אחר, אפל יותר, קר יותר וחזק יותר.
בעבר כשהיו מספרים לי את זה לא הייתי מסוגלת להרדם, התמונה הראשונה שהייתה קופצת לי לראש הייתה איזו מין מפלצת כתומה עם ארבעה ראשים וזנב ארוך ומפותל שאי אפשר לראות את הקצה שלו. אבל כשהתבגרתי, הייתי מוכרחה להשאיר את הדמיון בצד ולהתרכז במטרה של העם שלנו, לשרוד.

אני מוכנה לתת את כל מה שיקר לי כדי לחזור חזרה לכוכב שלנו, בחיי שזה הכוכב הכי מושלם בגלקסייה! או לפחות היה…
לפני 200 שנות ירח בערך , פלשו אל הכוכב שלנו בני המין האפל, או בשמם המדוייק יותר "בני אנוש". זו הייתה מלחמה נוראית,אלפים מתוכנו נהרגו ללא כל סיבה, הם הפתיעו אותנו, לא ידענו על קיומם, חשבנו שאנחנו לבד בייקום האנסופי הזה… חיינו בשקר,
הכוכב שלנו "XX0" שונה בכל כך הרבה מובנים מהכוכב נטול היופי – כדור הארץ. ראשית כל הוא הרבה יותר גדול, נכנסים בו כמעט ארבעה כוכבי כדור הארץ. הצמחייה שלנו שם שופעת, צמחי מרפא, דקלים, עצי אורן שמתפרסים עד לגובה של מאות מטרים, אדמה לחה ואדומה, פרחים בשלל צבעים ומינים, חופיי ים מיוחדים אשר צבע החול שלהם משתנה מיום ליום, חול כסוף ובוהק ועד לצהבהב מנצנץ, מים כחולים ונקיים… וגולת הכותרת – השמיים, כה תכולים ומבריקים, שפשוט מתחשק לך לבהות בהם עד לשקיעה, ובלילה, אלפיי כוכבים נוצצים שמאירים את השמיים בגווני כחול כהה מהפנטים. בכוכב כדור הארץ יש ירח אחד, קטן, אמנם הוא ממש זוהר בלילה אך בכוכב שלנו יש 23 ירחים כמוהו, אי אפשר להשוות את הקסם של הכוכב שלנו לכדור הארץ.
כשהגענו לכאן, לא מצאנו כלום מלבד לכמויות אשפה עצומות, מבנים הרוסים, מים מזוהמים. וזה לא הכל, חצי מהכוכב הזה הכיל בתוכו כמות אדירה של קרינה וגזים רעילים.
נאלצנו להתחיל במבצע שיקום , כדי שלא נכחד.
השליטים, הבטיחו לנו שכשאשר יימצאו מקום אחר אליו נוכל לעבור, ייעשו כל מאמץ כדי "לברוח" מהמקום הזה.. אבל חלפו להם בנתיים כמה עשרות שנים, בהם לא נמצא פתרון, ואני כשגדלתי נשבעתי לנקום נקמה בבני האנוש.