המלאך השומר שלי.

"מישהו שומע אותי?!" צעקתי באולם.
אבל כולם רקדו. אף אחד לא הסתכל עלי.
"תענו לי!" צעקתי וצעקתי, לא הפסקתי לצעוק.
הלכתי לאחת הבנות שם, אולי היא תעזור?
"את שומעת אותי?" צעקתי בבכי.. מוזר שעד עכשיו לא שמתי לב לדמעות שהחליטו לרדת.
גם היא לא ענתה, סוף.
יצאתי מהמסיבה וטרקתי את הדלת אחרי.
לא יכולתי להתמודד עם זה יותר.
לא יכולתי להתמודד עם זה שאני שקופה שוב, שקופה תמיד.
"אני שמעתי אותך" מישהי נגעה לי בכתף.
זאת הייתה אחת מהבנות שרקדו.
"אז למה לא ענית לי..?" השפלתי מבט, למה שהיא כן תענה לי? היא לא רוצה לטובתי. אף אחד לא רוצה.
"רציתי לראות איך תגיבי" היא אמרה וחיבקה אותי.
קפאתי.
"אני גרה בית ממול. אם את צריכה משהו אני פה."
"כ..ן תודה" גמגמתי,
"אל תתבאסי, אני פה אוקיי?" ידעתי שהיא מאלה שלא יבינו כלום. שאני יספר להם את הסיפור שלי, וזה או שהם ישחקו אותה מבינים.. או שהם פשוט התייאשו, כי זה מה שכולם עושים.
"תודה" אמרתי והלכתי משם, רצתי הביתה.
נכנסתי למיטה והתחלתי לבכות, משהו שכבר הפך להיות שגרה ממזמן.
"עוד אחת שחושבת שהיא מבינה… אבל בעצם לא מבינה כלום, אף אחד לא מבין"
בכיתי ובכיתי עד שנגמרו לי הדמעות.

למחרת אני ראיתי אותה יושבת על העץ
"איך עלית?" שאלתי אותה
אבל היא רק חייכה.
"למה את מחייכת?" שאלתי אותה
"החיים יפים.. צריך לדעת להעריך אותם"
"אני לא טובה בזה.. אני לא טובה בשום דבר" עניתי לה והבטתי לאופק, הוא רחוק כלכך.
"אויש, די להזניח את עצמך בואי תעלי, תשבי לידי"
עליתי והתייבשתי לידה כפי שביקשה.
"מה את רואה?"
"כלום.. עולם?"
בתמורה לתשובה שלי קיבלתי חיוך, לא הבנתי אותה.
"העולם יפה" היא אמרה ושאפה קלות מהסיגריה שהחזיקה.
"לא מבחינתי.."
"גם את יפה" שאפה שוב.
"ת.. ת..ודה… אני חושבת"
שוב זכיתי בחיוך קטן, אני אוהבת את החיוך שלה, הוא מביא שלווה.
ואז התבוננתי ביד שלה.. תחבושות.
דם.
דם.
דם.
דם שלא מפסיק, זכרונות שלא מפסיקים.
למה?
"אויש מתוקה שלי.. למה את בוכה?" היא שאלה כלא מבינה.
ירדתי מהעץ, אבל לא לפני שאמרתי את המשפט..
"חשבתי שאת אחרת.."

"תודה על הכל…."
היום אני נזכרת בהכל.. אני פה לידך במיטה.. מקווה שתתעוררי, בכל רגע את אמורה ללכת ממני..
אל תלכי, בבקשה אל.
מי יעזור לי לראות את העולם? מי ישמור עלי מכל צרה? מי יעזור לי להתמודד עם עצמי?
"אני" ענית בקול חלש.
ועלית למעלה.
למקום שראוי לך..
למקום טוב ויפה יותר,
לשמיים.
להתראות.