uta2.0
אז פרק נוסף! מקווה שאהבתם ^^

המחוזקים: יחידת המחוזקים פרק 7

uta2.0 13/06/2016 807 צפיות 6 תגובות
אז פרק נוסף! מקווה שאהבתם ^^

פרק 7: איחוד היחידה חלק א'

מקס איבד שיווי משקל לפתע הוא הרגיש שגרונו שורף ודואב ומוחו רוצה למחוק את מה שטיק טק אמר לו. "אנחנו- אני לא בן דוד שלך. זה לא יכול להיות." הוא התנגד.
"מקס, אני יודע שזה נשמע מוזר ולא נכון, אבל אין סיבה אחרת לכך שאני במסיבה יחד עם ההורים שלך."
"אולי – אולי בלפור שלח אותך לעקוב אחריהם!" הוא נקף אצבע לפתע והתחיל להתרחק ממנו. מקס היה מבוהל ולא רצה לחשוב על כך שהרוצח של כריסטופר, המחוזק הנתעב הזה, הוא בן דודו.
למרות כל ההתקרבות הקטנה שהייתה ביניהם, מקס לעולם לא יכל או יוכל לסלוח לו. "אני יודע שקשה לך להאמין לי כי לפני שבועיים הרגתי את הבן אדם הכי קרוב אלייך ויריתי בך, אבל אני נשבע שזה נכון."
משהו בפניו של טיק טק נהיו יותר רגועות ופחות לחוצות, כאילו הוקל לו עכשיו שמקס יודע שהם בני דודים. אבל הוא בחיים לא יסמוך עליו וכנראה שעד שלא ישמע הוכחה מאימו על כך שהם בני דודים הוא לא יאמין לו.
"אני מודה לך על כל הדברים שעזרת לי להבין יותר על בלפור," אמר מקס וקם על רגליו. "אבל כאן הדרכים שלנו מתפצלות."
"מקס –"
"אתה צריך להגיד תודה שאני לא יורה בך עכשיו." הוא הדגיש. "יש לך מזל שאני לא מאמין ברצח כנגד רצח."
"אז מה תעשה עם מרקוס? הבנאדם שהרג את אבא שלך?"
"לא עניינך."
"אתה צריך מישהו שיעזור לך, מחוזק שיודע עליהם הכול ויצליח להביס אותם." אמר טיק טק בייאוש. "תן לי לעזור לך, בן דוד."
"לא!" צעק מקס. "אני לא בן דוד שלך."
"אני מצטער על כריסטופר, אמרתי את זה כבר. הוא היה נזק משני."
"נזק משני? הוא היה כמו אבא שלי! אתה – אתה הרגת אותו!"
"תן לי לחפות על זה ולעזור לך."
"לא!" צעק מקס פעם נוספת.
"למה אתה לא סומך עליי? אתה הוצאת אותי מבית הכלא ואמרתי לך הכול למרות שיכולתי להיעלם! אני מנסה לחדש קצת את הקשר העקום בינינו כדי שתוכל למצוא את דודה שלי!" טיק טק צעק והתחיל לקום על הרגליים. "את אימא שלך!"
"אתה לא בן דוד שלי!" קרא מקס ובשניות שלף את האקדח השחור, אחז בו בחוזקה ולחץ על ההדק. הכדור השתחרר ופגע ברגלו של טיק טק והוא מעד על האדמה שוב בצעקה מופתעת וגניחות כאב שפורצות מדי פעם.
מקס התחיל ללכת מהמקום, להתרחק ממנו, עד ששמע את טיק טק ונעצר. "אל תעשה את זה, מקס! אל תשאיר אותי כאן."
"הירייה הגיעה משם!" לפתע השניים שמעו קול של סוכן אחד מהלגיון בין העצים, מקס סיבב חצי פנים לראות את טיק טק המבועת והמבוהל.
"לא,לא,לא,לא!" הוא אמר בשקט ונד בראשו, מתחנן לעזרה. "אל תעשה את זה, בבקשה!" חזר על דבריו. "אני לא אשרוד את העינויים האלו שוב."
"העינויים האלה יגרמו לך לחשוב על המוות של כריסטופר." הוא אמר והתחיל להתרחק משם.
"אל תשאיר אותי כאן, מקס!" טיק טק צווח בקול, הסוכן יצא מהעצים אך מקס כבר נעלם בריצה מהירה וברח מהאזור בו השניים שהו.
מקס לא התחרט על מה שעשה, הוא החזיר את טיק טק למקום בו הוא צריך להיות; מאחורי סורג ובריח. כשהשניים יפגשו בפעם הבאה, מקס לא יבין כמה הוא מתחרט על זה שהותיר אותו שם.

"אז אתם רוצים שאני אצטרף ליחידה של מחוזקים?" מיקל נראה כאילו שני הסוכנים הבכירים שמולו החליקו על ראשם. "שתשמור ותגן על העולם מפני המחוזקים הרעים?" הוא כמעט צחק בין מילותיו.
"מיקל, אנחנו זקוקים לכוח שלך, בלעדייך, היחידה לא תתקיים." סאם אמר בקול משכנע.
"תחפשו מישהו אחר." הוא אמר.
"אנחנו צריכים אותך." אמט התקרב אליו.
"לא מעוניין להצטרף לאף אחד מכם! כבר שלחתם לפני שלוש שנים את בלפור שיצטרף אותי!"
"בלפור? על מה אתה מדבר, מי זה?" אמט ניסה להבין.
"תעופו מפה." הוא התחיל לכעוס.
אמט התקרב לכיוון מיקל אך הוא עצר בעדו כששלח את כף ידו קדימה, לכיוונו של הסוכן. אמט החל להיחנק וקור פצח מפיו, כאילו קני הנשימה שלו קפאו וכעת עומדים שם שני גושי קרח גדולים שמפריעים לו לנשום. הוא התמוטט על האדמה בידיים רועדות בדיוק כמו שאיש הז'קט, בלפור, התמוטט לפני שנים.
"א –" אמט ניסה להשחיל מילה אך הוא רק נחנק, סאם שלף את אקדחו וירה מספר פעמים לכיוונו של מיקל, הוא הצליח להתחמק מכל הכדורים והוא הוריד את כף ידו מכיוונו של אמט. מיד אמט החל לנשום בכבדות כשהוא מנסה להכניס כמה שיותר חמצן לריאותיו.
"למה עשית את זה? לא איימנו עלייך!" סאם התכופף והביט במיקל.
"אני לא מחוזק "טוב" ואני לא הולך או מתכוון לעזור לכם. אז עדיף שתלכו."
"נלך." סאם אמר ועזר לאמט לקום. "אך תדע שאם תעמוד מתישהו בדרכינו, תנסה לעצור אותנו או להילחם בנו, אנחנו נביס אותך."
"אז נקווה שלא תציקו לי שוב." מיקל אמר והלך משם כשהוא מעקם את אפו מעט בגלל ריח הגופרית והעשן הכבדים.
כשמיקל התרחק מספיק סאם פצח בקול, "הוא היה אמור להיות מחוזק טוב?" שאל באי אמונה. "הוא עוד שנייה הרג אותך. חשבתי שכריסטופר נבון מספיק בשביל לבחור מחוזקים טובים ותמימים באמת, כמו פרייס."
סאם צעד יחד עם אמט שנשען עליו אל מחוץ לסמטה כשלפתע פגשו במלצרית הבלונדינית שבמסעדה הסמוכה.
היא הייתה גבוהה יחסית, רזה, עם שיער קצר ובלונדיני ברובו כשקצותיו שחורות, חולצה לבנה רופפת ומכנס ג'ינס כחול, היא לבשה נעלי מגף מאובקות שעברו עליהם דיי הרבה. שפתיה הדקיקות נפתחו והיא נשכה את שפתה התחתונה לפני שדיברה. "אני – אני שמעתי על מה שקרה איתו עכשיו."
"מי את?" סאם שאל, אמט החל לעמוד על רגליו כשהוא מפעיל את כובד המשקל שלו על כפות רגליו ולא על סאם.
"שמי הוא ג'ואהנה הוראס." היא הושיטה את כף ידה לכיוון סאם, "אני – מחוזקת גם."
סאם לא הבין מה היא רוצה ולכן שתק ונתן לה לדבר.
"שמעתי שאתם רוצים להקים," היא אמרה ולחשה את המילים הבאות,"יחידה של מחוזקים טובים," סאם אישר את דבריה בהנהון והיא המשיכה. "ואני רוצה לעזור לכם. להצטרף אליכם."
"למה? זאת אומרת, זה תפקיד שדיי מסכן את החיים שלך." אמט התערב בקול חלש. הוא כחכח בגרונו אך זה לא שיפר את המחנק והצרידות שלו.
"אני רוצה לעשות משהו טוב בחיים שלי, אחרי תקופה דיי גדולה שהייתי בין רחובות ובין עבודות החלטתי שאם אני אעשה טוב לעולם אז העולם יחזיר טוב אליי." היא אמרה. "ואם זה אומר להצטרף ליחידה שתעזור לעולם – אין דבר טוב יותר מזה."
אמט הביט בסאם וסאם באמט, שניהם לא היו בטוחים לגמרי בה, הרי הם הכירו אותה לפני כמה שניות ויכול להיות שהיא סוכנת מהלגיון או אולי מחוזקת רעה שרוצה לפגוע בהם. "אנחנו נצטרך לדבר על זה עם מקס." סאם אמר. "אבל ההחלטה היא שלך, אמט. אתה המחושב מבנינו, מה אתה חושב שצריך לעשות?" הוא לחש אך ג'ואהנה כנראה שמעה אותם.
"מה הכוח שלך?" שאל והשתעל לאחר מכן.
"אני יכולה לזנק בזמן כמה דקות קדימה או אחורה." היא אמרה.
"ציפיתי לכוח יותר מרשים." סאם פלט מיד ואחר כך הוא הניח את כף ידו על פיו כשהוא משתיק את עצמו במבוכה קלה. "אני מצטער, לפעמים אני אומר דברים מבלי לשים לב."
"זה בסדר. אני יודעת גם אומנויות לחימה כשהייתי בת שמונה אבא שלי שלח אותי ללמוד להילחם בטענה שזה יהפוך אותי לגברי יותר." היא אמרה ולפתע אמט וסאם כיווצו את מצחם באי הבנה.
היא צחקה. "הו, כן. הייתי בן בעבר שלי. שכחתי להגיד." היא אמרה כאילו זה היה פרט פחות חשוב.
"אז, אה, אתה – את, רוצה להצטרף?" שאל אמט מיד וקולו החל לחזור לעצמו.
סאם העיף לכיוון אמט מבט חד. "אתה בטוח?" לחש.
"כן, אני סומך עליו."
"עליה." תיקנה ג'והאנה. "אני בת, לא בן."
"עליה." תיקן מיד אמט.
"אז אני סומך עלייך, אמט." סאם אמר והושיט את כף ידו לג'ואהנה. "ברוכה הבאה ליחידה. את בעיקרון המגויסת הראשונה, אבל יש עוד אחת שהיא צריכה לקבל רשות ו –"
"נספר לך הכול בדרך." אמט אמר בכדי לגרום לה נוחות יותר.

מקס העיף מבט בטלפון שלו כשהוא קורא את הודעת הטקסט החדשה שסאם שלח לו. 'היו בעיות עם מיקל, אמט נפצע אבל עכשיו הוא בסדר. החלטנו לצרף נערה בשם ג'והאנה, היא להוטה להצטרף והכוח שלה הוא לקפץ בזמן כמה דקות קדימה או אחורה. נמשיך לעדכן. מי הבא בתור?'
מקס לחץ על המספר כמה פעמים והקליד כשסיים הוא שלח. 'השם של המחוזק הבא הוא פור. לפי עדכונים הוא מתגורר בסיאטל אך כעת הוא בביקור באטלנטה.'
לאחר כמה שניות סאם ענה. 'איזה כיף שאנחנו לא צריכים לנסוע רחוק מדיי בשביל המחוזקים. מלבדו יש עוד מחוזקים שגרים באטלנטה?'
'לא. אחר כך נשאר רק מיילס אותו אני אגייס. אם הכול ילך טוב, נפגש באותה שעה מחר יחד עם היחידה בבית שלי בשיקגו. הנה תמונה של פור.' בתמונה ניתן היה לראות נער עם עיניים כחולות כהות, שנראו יותר בצבע שחור מאשר כחול, ליד האישון הקשתית מתבהרת יותר. בתמונה הוא לבש כובע שחור שעליו כתוב 'ITS NOT ME' ושיערותיו חומות זהובות וקצרות, הוא לבש בתמונה חולצה רחבה ומכנסיים ארוכים וגופו היה גבוה ורזה.
'בהצלחה, מקס.' סאם כתב.
'גם לכם.' הוא שלח את ההודעה ומיד הכניס את הטלפון לכיס כשהוא הולך ברחובות, ידיו בכיסי הג'ינס שלו והכובע השחור שלו היה משוך קדימה בכדי להסתיר את פניו מהסוכנים שבוודאי מחפשים אחריו.
הטלפון צלצל ומקס ענה. "הלו?"
"מקס סמית'." קולו של רייקו נשמע מתוך השיחה, מקס נעצר והסתובב בכדי לראות אם עוקבים אחריו. "חשבת שתוכל לברוח יחד עם טיק טק?"
"אתה יודע שהצלחתי." הוא צחק.
"טיק טק אצלנו ואנחנו הולכים למצוא אותך."
"אז בוא נשחק, רייקו. אני מניח שעכשיו אתם מאתרים את השיחה שלי אז להתראות, רייקו. כשניפגש, אל תפספס אותי." הוא התגרה בו ולאחר מכן זרק את הטלפון שלו למרחק לכיוון היער. אחר כך הוא משך את כובעו והחל ללכת קדימה ולכיוון המחוזק הבא מהיחידה.
למזלו של מקס, יש לו זיכרון צילומי ממש טוב, ולכן ידע כיצד המחוזק נראה והיכן הוא מתגורר, לונג איילנד סיטי, קווינס.
וזה חתיכת מרחק ללכת ברגל, אז כמובן שסוכן טוב כמו מקס, בעל כישורים אותם למד מהלגיון, יצליח לקחת רכב לשימושו. הוא צעד לאורך המדרכה עד שראה רוכב אופנוע יושב על האופנוע הארלי דיווידסון שחור בעל עיטורים כסופים וכיתוב מעוגל ROCK 4EVER.
הרוכב היה כמו כל רוכבי האופנוע באמריקה, גדול, עם שפם חום גדול ומחוספס וגוף שרירי וגדול. הוא לבש חולצה שחורה בעלת אותו כיתוב כמו של האופנוע והוא משך באפו כשהוא מביט בטלפון שלו ומסמס הודעה.
"שלום, שמי מקס סמית' ואני סוכן מהלגיון 'הפגיון והמגן' ואני אצטרך להשאיל את האופנוע שלך." מקס אמר כאילו הוא מקריא את זה מתוך דף, הוא שלף את התעודה שכעת לא שווה דבר בגלל השנאה של רייקו והחיפושים הרבים אחריו.
"אני לא חושב, גבר." האופנוען אמר בקול כבד והכניס את הטלפון השברירי שלו אל כיס המכנס.
"כחלק מהזכויות שלי כסוכן אני אצטרך את האופנוע שלך ואם לא תשתף פעולה אתה תיעצר באשמת שיבוש חקירה." מקס לא פחד מהאדם החסון והגדול שהיה מולו. הוא ידע לשקר מבלי שקולו ירעד אפילו.
אבל הזמן לא עובד לטובתו, וכעת כל הרכבים של רייקו בדרך לכאן כי הם בוודאי הצליחו לאתר את הרדיוס שבו הוא יכול להיות.
"אתה תעצור אותי?" הוא קם מהאופנוע ונעמד ליד מקס, הוא סיבב את כתפיו כשהוא יוצר קליקים שאמורים לגרום הרתעה.
"אני מצטער, אחי." מקס אמר ובשניות הוא הכה את פניו הגדולות של האופנוען עם אמתו, הוא נהדף לאחור ומקס בעט בבטנו והרחיק אותו ממנו. האופנוען ניסה להכות את מקס, אך הוא היה מרושל ומקס הפיל אותו על האדמה ועילף אותו באגרוף חזק על אזור השכמות שלו.
מקס ירד ממנו והלך לכיוון האופנוע, הוא עלה עליו מיד. המפתח היה תקוע כבר בחור המותאם לו ומקס סיבב את המפתח, בזמן שהאופנוע התניע הוא הניח את הקסדה על ראשו, הקסדה הייתה חנוקה ומיוזעת. מקס אחז בידיות הכסופות ולחץ על דוושת הגז, האופנוע יצא מהחניה והחל לנסוע במהירות.
התחנה הבאה: לונג איילנד סיטי, קווינס.

"פור? זה השם היחיד שלו?" שאל סאם באנחה, אמט משך בכתפיו כשהוא קורא את ההודעה פעם נוספת. לאחר מכן הוא פתח את קובץ הצילום שצילם בביתו של מקס בשיקגו, הוא קרא על דף המידע של פור. לא היה לו שם או שם משפחה, רק כינוי.
פור.
זה הזכיר לסאם את פרייס המחשידה, שברחה מהם עד שתפסו אותה ואז פתאום היא סמכה עליהם – סאם לא בוטח בתמימות מהר מדיי, ולכן לא היה בטוח כלל במחוזקת הזו.
"כתוב שהוא גר באטלנטה," השיב אמט כשהוא מכווץ את עיניו להבחין במידע הנוסף שכתוב עליו.
"מה הכוח שלו? ובבקשה תגיד לי שזה לא קשור להעתקת כוחות או הקפאת נשימה ודם." סאם אמר כשהוא גורר את רגליו, ג'והאנה שתקה כי הרגישה לא קשורה לשיחה.
אמט וסאם, שניהם היו מיואשים לגמרי מהגיוס של המחוזקים, למרות שהם עברו בעיקרון רק שני מחוזקים, השניים האלה עייפו אותם לגמרי.
אמט עיקם את אפו. "אש, הוא שולט באש."
"הו, יופי. עכשיו נשרוף את הגוף שלנו בשביל לגייס עוד אחד."
"נקווה שהוא כמוך, ג'והאנה." אמט פנה אליה והיא השיבה לו במבט לא מובן.
"מה הכוונה?"
"שהוא פשוט יבוא מרצונו ולא יפחד מאיתנו ויתקוף."
היא צחקה. "כן, ברור."
"אז איך אנחנו אמורים למצוא אותו בדיוק? אטלנטה זו מדינה דיי גדולה." סאם המיואש שאל. "אין איזה כתובת או –"
"שדרת סינגרום חמישים ואחד." ענה אמט מיד. סאם התקדם קדימה אל הכביש שם החנה את הרכב שלו, כששמע שהם צריכים להגיע לאטלנטה הוא החליט לקח אותו איתו, הלגיון שילם לו שכר קבוע כל סוף חודש ממנו הצליח להתקיים עם דירת סטודיו ומכונית קטנה. הרכב היה קטן בצבע שחור, עם דלת אחת שמותאמת לשני אנשים; הנהג והאדם שלצידו, ומאחוריהם עוד שלוש מקומות צפופים.
הוא פתח את דלת הרכב כשג'והאנה עומדת מול הכניסה. "אה – פשוט להיכנס?" שאלה כמנומסת.
"כן, רק אל – " סאם אמר ומיד היא נכנסה פנימה כשהיא דורכת עם נעלי המגף המאובקות שלה על המושבים. "תלכלכי את המושבים." הוא המשיך באנחה.
"כן, זה הלך יופי." אמט צחק.
"אתה יודע, אהבתי אותך יותר כשכמעט לא יכולת לדבר והיית צרוד כזה." עקץ סאם.
אמט המשיך לצחוק ונכנס אל הרכב. "בוא, תחנה הבאה; הבית של פור."
"אתה באמת הזמנת אותי להיכנס לרכב שלי?" סאם שאל, הוא צעד מסביב לרכב ונכנס למושב הנהג, ג'והאנה חגרה בעוד שסאם סגר את הדלת וחגר גם הוא.


תגובות (6)

יאיי :) פורוש שלי נכנס בקרוב :@ מחכה לראות את הפרק הבא. והפרק עצמו, הפרק הזה היה ממש מעניין, נותן אקשן בכמעט כל חלק, לא רגיל ולדעתי הכי טוב מבין כל הפרקים, בלי קשר לפור. הו, ושלחתי לך הודעה במייל ועדיין לא ענית חי.. תוכל להסתכל ולענות? תודה:)

13/06/2016 15:28

אני. שונאת. את. מקס.
אני לא מאמינה שהוא השאיר את טיק-טק לסבול לבדו.
למיקל יש כוח מגניב.
פרק מעניין, מחכה להמשך.

13/06/2016 16:31

אז מיקל כן רע בסוף! אני מקווה…
זה היה כל כך מוזר לראות דמות שלי כמעט הורגת דמות אחרת שכתבתי -,-
אמט ^^
מיקל ^^
לא יודעת מי זה פור. לא יודעת מי זה השני, אני גם לא זוכרת איך קוראים לשני. אני לא כל כך בוטחת בג'ואנה או בפרייס. סאם מצחיק אותי. אמט מצחיק אותי בזה שהוא מקניט את סאם. את מקס אני לא אוהבת בגלל שהוא נטש את טיק טק. טיק טק אדיר! שונאת את רייקו. יש הבדל בין לא אוהבת לשונאת. אם אני כותבת שאי רק 'לא אוהבת' את הדמות, זה אומר שעדיין יש לה סיכוי.
המשך!!!

13/06/2016 21:36

    נ.ב: העליתי פרק חדש של קרייסט, אשמח אם תקרא (ותגיב) :)

    13/06/2016 21:41

איזה כיף שעלה פרק!!!
לא נכנסתי לאתר או כתבתי מלא זמן בגלל תקופת מבחנים ועומס מטורף שיימשך עד סוף השבוע אבל ראיתי את הפרק ולא יכולתי לעצור בעצמי עוד~
נכון, יש טעויות ודברים שהייתי רוצה להעיר אבל אין לי כל כך זמן עכשיו – בעיקרון, הפרק היה ממש ממש טוב!!! (וגם פרק 6)
אני שונאת את מקס, איך הוא יכל להשאיר ככה את טיק-טק?! וג'והאנה נכנסה מהר מידי לדעתי..
תמשיך!!

18/06/2016 11:40

    כן יכול להיות שהיא נכנסה מהר מדיי אבל היא הייתה חשובה לעלילה אז…
    תודה רבה! שמח לשמוע :)
    תודה גם לכל שאר המגיבים, שמח לשמוע את האהדה שלכם וזה גורם לי להמשיך לכתוב!

    18/06/2016 19:54
22 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך