ירח אפל: פרק 10 (ירח השמש 2)
נביל
"אוי לא עף לנו השיח" אמרה דוויל לאיש הזאב שהתחבא איתנו
זה היה כל כך מוזר בדרך כלל כשאני מתחבא בתוך שיחים אנשים לא פתאום באים מהשמיים ונוחתים בשושו אבל זה באמת היה איחוד מרתק
"אנ..אנ…אנ.." ניסה להגיד פניאל אבל האביר שהיה לידו עצר אותו
"אנג'לינה" צעק האביר
"מה זה? אנג'לינה יש לך חברים נוספים?" שאלתי אותה מופתע
"כן המלאך הזה הוא פניאל החבר שלי והשני האביר הוא רוג'ר החבר שלי" אמרה אנג'לינה כמובן מעליו
"יש לך שני מערכות יחסים רומנטיות? אוי וי אנג'לינה" אמרה אוולין מודאגת
"כן, אני לא מבינה למה את מודאגת מזה" אמרה אנג'לינה
"הלו! גברת מטומטמת את גם חברה של האביר הסקסי הזה ואת גם חברה של המלאך הצפלון הזה" אמרה אוולין בכעס
"אוולין את עדיין שלי אבל נכון?" שאלתי אותה
"ברור נביל החיזורים שלך משכו אותך אליי למרות שאתה לפעמים קצת מגזים" אמרה אוולין
"טוב תפסיקו כבר עם המוצי מוצי הזה אנחנו יודעים שאתה יודע איפה היהלום פניאל עכשיו גלה לנו לפני שאנחנו נכאיב לך" אמרה דוויל מיואשת
"אבל אני לא יודע איפה היהלום חשבתי שזה היהלום באמת" אמר פניאל מבוהל
"אתה משתף פעולה עם מרגל פניאל אני ממליץ לך להפסיק עם המשחק ולמסור לי איפה נמצא היהלום" אמר איש הזאב בקשיחות
"תראה לו סולי" צעקה דוויל ואיש הזאב הפשיט שרוולים
סולי? ממתי דוויל קוראת ככה למישהו החבר הכי קרוב שהיה לה זה אני וגם זה היה לשנייה כשחשבתי שהיא אוולין אבל סולי זה חדש כנראה שלדוויל יש סוף סוף חבר
"דוויל יש לך חבר?" שאלה אוולין
"כן סול האיש זאב הזה הוא חכם חזק וחמוד מה לא?" אמרה דוויל בהסתמקות והוסיפה "עכשיו תיקרע את פניאל לגזרים"
"וואו אולי אני לא אוהב את פניאל…" אמר רוג'ר ופניאל צעק "היי"
"אבל אף אחד לא ייפגע כשאני כאן זה הקוד של האבירים" אמר רוג'ר בגאווה
"אבל רוג'י אני חושבת שאתה קצת בלבלוני אתה הרי ברחת מהלחימה, לא אמרת שהקוד תקף רק בלחימה?" אמרה אנג'לינה כמבינה
"זה נכון אבל לדעתי צריך לקיים את הקוד הזה כל הזמן אי קיום הקוד הזה הוא הסיבה שהתחילה מלחמה בין השלדים לאבירים" אמר רוג'ר
"טוב הבחור לא נראה טוב" אמר רוג'ר והוסיף " יש עליו משהו?"
"כן הוא מקולל בקללת השאול" אמרה אוולין נראית כמחפשת
"אני כנראה אחיה את כל חיי בעולם הזה למה? למה? כל הזמן החיים לא טובים אליי גם ככה היה לי בהכשרה כל הזמן המורה היה מעמיס אליי שעות נוספות של עבודה והמון שיעורי בית למרות שהייתי שוקד ולומד למה? לא הייתי אף פעם לא יוצלח חברתית מזל שאוולין קיבלה אותי די יפה למה? למה תמיד אני זה שמקולל זה לא פעם ראשונה זה קרה לי גם בגן עדן שהפכתי לחצי מלאך חצי חתול למה? למה שלחו את דוויל למשימה בגן עדן ולא אותי או את אוולין הרי אני והיא קיבלנו ציון כפול ממה שהיא קיבלה אוי למה?!" אמרתי בוכה
פתאום אוולין נראתה חושבת וכועסת על דוויל, ודוויל נראתה מתביישת כאילו היא מסתירה סוד משהו הולך פה באמת איך זה אפשרי כל הדברים שקרו לי מישהו בטח עשה משהו אני מהמר שזה האדונים הם תמיד רצו לשמור אותי קרוב אליהם כי הם חששו ממני הרי יש לי את כל הנתונים הכי טובים בגיהינום
"נביל זה לא כזה נורא אם לא כל מה שקרה לא הייתה פוגש אותי ואת דוויל" אמרה אוולין כמנחמת
"אני יודע אבל.. זה לא זה כל פעם את ודוויל הייתם ממש מצליחים היית הבחורה הכי חכמה בקורס ודוויל היית הבחורה הכי מוערצת בקורס הייתן ביחד צוות פגז כשאני נכנסתי עשיתי לכם המון צרות את זוכרת את הסיפור של המבחנה בשיעור של קול? זה היה איום ונורא כמעט פוצצתי לכם את הפנים אני צריך להתחיל לחיות עם זה שאני לא יוצלח פתט וגרוע אין מה לעשות נועדתי להיות העוזר שלכן ולא יותר מזה אני בטוח שאם היום היינו בגיהינום את היית רופאת שטן ואני הייתי מנגן בכפיות אל עף שזה מקצוע מכובד אצלנו" אמרתי עדיין בוכה
"וואו מאיפה כל פרץ הרגשות הזה יצא נביל? אף פעם לא שמעתי ממך דברים כאלה יוצאים מהלב זה לא שלא ידעתי את זה פשוט תמיד נראית לנו שמח ושטוב לך אתנו אבל עכשיו אני שואלת את עצמי למה לא אמרת לנו את זה לפני כן " אמרה דוויל
"זה לא משהו שאני רגיל עליו חצי מהזמן אני בכלל לא מדבר אבל עכשיו עם הקללה עם זה שאנחנו בעולם השאול ועם סיפור הרומנטיקה שהולך פה אני מרגיש צורך להביע את רגשותיי זה לא קל לי אבל זה הרגשה שלי שזה הזמן לדבר" עניתי לדוויל
פתאום אוולין קירבה את שפתייה אליי ונשקה לי בפה
"הווו נביל נשיקה" אמרה אנג'לינה צוהלת והיא התחילה לשיר "נביל ואוולין יושבים על העץ אהבה פורחת בינהם הידד"
אוולין הפסיקה את הנשיקה ושאלה אותי "נו מרגיש יותר טוב?"
ואני החלטתי להגיד לה "וואו כן יש בייבי סוף סוף אחרי הרבה זמן נישקתי את אוולין ווהו זה רגע מרגש בחיי אני אנצור את הרגע הזה לנצח נצחים" צהלתי והתחלתי לשיר "אני נשקתי את אוולין ואוולין נישקה אותי אני נישקתי את אוולין והיא אותי ווהו"
ואז אוולין החטיפה לי סטירה
"יופי נביל עכשיו תירגע" היא אמרה
"אז אנג'לינה הרגע היפה הזה לא עושה לך געגועים?" אמר רוג'ר
"געגועים למה? אוו כן ספל התה שלי שאני כל כך אוהבת" אמרה אנג'לינה כזוכרת
"לא, לתקופה שאני ואת היינו ביחד את זוכרת את הפסטה?" אמר רוג'ר
"כן אני זוכרת רוג'ר זה היה חמוד ומקסים" היא אמרה
"כן אז אנחנו חוזרים להיות ביחד?!" שאל רוג'ר נרגש
"לא" ענתה אנג'לינה והוסיפה "יש לי ביקום הזה רק חבר אחד וזה פניאל אני כבר איתו מגיל תינוקות מלאכים ואני לא יכולה לא להגיד שאין לי רגשות אליו פניאל הוא היחיד שמבין אותי כשאני צועקת את החלומות שלי הוא צועק אליי בחזרה כשאני מספרת לו את הסיפור הכי מרגש בעולם על ספל התה שלי הוא מתרגש איתי זה הבחור שאני רוצה להיות איתו לא עם מישהו שכל הזמן אומר על עצמו כמה חתיך ומדהים הוא אני רוצה מישהו שהוא צנוע וקצת פחדן ואולי עם רמת חוכמה פחות משלי כי אני הרי גאונית ופניאל זה הבחור רק הוא יהיה ולא אף אחד" אמרה אנג'לינה
פניאל רץ על עבר אנג'לינה וחיבק אותה אבל רוג'ר לא אהב את זה כל כך היה עליו משהו חשוד הוא נראה פגוע ומתכנן משהו נוראי
"אנג'לינה תחשבי שנייה עוד הפעם היה לנו רגעים יפים ביחד את אפילו סיפרת לי שפניאל לא היה עושה לך דייטים כאלה יפים כמו שאני עשיתי " אמר רוג'ר מנסה לשנות את דעתה
"אוי רוג'ר נכון שפניאל אף פעם לא היה עושה לי דייטים מדהימים כמו שאתה עשית לי, אבל פניאל הוא גם הבחור שהאמת היה שואל על הרגשות שלי תמיד השיחה שלי ושלו הייתה זורמת גם אם היינו מדברים על שני המטבעות שנפלו לי על הכתף זה תמיד היה נגרר לשיחה מרתקת ומעניינת וזה גם נכון איתך אבל אף פעם לא היית שואל אותי על רגשותיי תמיד אמרת לי שהחלומות שלי הם כנראה המצאה אחת גדולה אני לא יודעת באמת אם החלומות שלי אמייתים או לא אבל אני לא רוצה שמישהו ימכור לי שהחלומות שלי לא ייתגשמו אני מעדיפה לחיות בשקר הזה שהם ייתגשמו מאשר להיות מאוכזבת כל חיי בכך אבל אתה לא תבין את זה כי לא ניסית אף פעם להבין את זה אני מאחלת למי שתצא איתך רק טוב אבל צער לי זה לא יהיה איתי" אמרה אנג'לינה
"אנג'לינה אני חייב לספר לך גם משהו" אמר פניאל נרגש מהחדשות
"תראי.. גם לי היה סוג של רומן מהצד אבל תמיד חשבתי עליך טוב היא נראתה בדיוק כמוך אז לא היה לי כל כך ברירה אבל תמיד השארתי לך מקום רחב בלב שלי אני יודע שלא ראינו אחד את השני כמעט יותר משלושה חודשים ואפילו חשבתי שמתת אבל הנה אני רואה שאנחנו עדיין ביחד אני אוהב אותך אנג'לינה אני אוהב אותך תמיד לא משנה מה אנשים יגידו לא משנה מה ייקרה אני תמיד אוהב אותך זה שאנחנו שנינו קצת מפגרים ולפעמים מטומטמים זה לא אומר שאנחנו לא מעולים ביחד אנחנו זוג נהיה לנצח ולתמיד" אמר פניאל במילות אהבה
"אוקי הבנו את כל הנאומים האלה נשבר לי מזה" צעקה דוויל
"מה קרה דוויל זה חמוד את לא חושבת?" שאל סול
"זה חמוד אבל די טחנו את זה מלא נאום אחד שניים אבל כל אחד מביע את מה שיש לו זה נשבר" אמרה דוויל
"היא צודקת" אמר רוג'ר
"זה לא זמן לנאומים" הוא אמר
"מצוין שאתה מסכים איתי" אמרה דוויל
"אבל ברשותכם גם אני אנאם" אמר רוג'ר
"אוי וי" אמרה דוויל
"אנג'לינה את העבר שלי לעולם לא תצליחי להבין לא משנה מה מכל הדברים שקרו לי בעולם את היית הדבר הכי טוב שקרה לי כל החיים שלי חלמתי על אחת כמוך וכשפגשתי אותך הייתי מוכן לוותר על כל מה שהיה לי בשביל להיות איתך את כמו פרח בעולם השאול את שמש בעולם הרוחות ואת כמו ירח שעולה בגן עדן את מבינה את נדירה אין כמוך אבל מה שהכי יפה בך זה שאת אמיתית את לא משקרת את אומרת מה שאת חושבת זה מה שאני מחפש בבחורה וזה שאנשים לא מבינים את זה, זה בעיה שלהם למה זה אני לא יודע דבר אחד בטוח אני לא מתכוון לעזוב אותך לא משנה עם תהיי עם הבחור הזה או לא אני אוהב רק אותך לכן אנג'לינה את לא תאהבי מה שאני אעשה ולכן אני נואם את הנאום הזה את עדיין יכולה להיות איתי עכשיו זה הזמן לעשות את ההחלטה הנכונה תהיי איתי?" אמר רוג'ר בהתחננות אחרונה
"לא רוג'ר אני עם פניאל" אמרה אנג'לינה
"טוב עם ככה…" אמר רוג'ר ועלה על החד קרן המוזר שהיה לו זה באמת מוזר כי בדרך כלל יש לאבירים סוסים חזקים כנראה שמישהו הוציא מכשיר של מלאכים ושפך עליו את הערכה אבל זה לא נורא כי החד קרן יהיה יותר מהיר וחזק עכשיו זה מדעי
"אני מצטער אנג'לינה" הוא אמר ונתן לסוס מכה הסוס רץ מהר ורוג'ר הניף את ידו וחטף את אנג'לינה
"הצילו!!!" צעקה אנג'לינה
"אנגי'…" צעק פניאל
והיא נעלמה.
"אוי לא אוי לא אוי לא מה נעשה" צעק פניאל
"די כבר עם הבכי הזה בוא נלך להציל אותה עם ייצאו מהשער" אמרה אוולין בהחלטיות
"אבל איך יש עליי קללה אני לא יכול לצאת מהמקום הזה" אמרתי לא מבין
"אתה לא זוכר נביל? בעולם השאול יש שערים פנימיים זה היה במבחן האחרון שלנו" אמרה אוולין כמבינה
"נכון" אמרה דוויל כמאוכזבת
"אז בואו נלך" אמר סול
הלכנו כולנו ביחד מאוחדים בשביל מטרה אחת אנג'לינה כשהגענו לשערים ראינו אלפי גופות שקמות פתאום לחיים ודוויל נראתה מפוחדת כשראתה גופה אחת מוכרת.
"אל תדאגי דוויל הוא לא יציק לך" אמר פניאל
ונכנסנו כולנו לשער הפנימי הרגשתי פתאום משהו מוזר שקורה אבל זה בטח כלום כי הצלחתי לעבור בשער.
תגובות (0)