הגיבור שלי..-פרק 7

היא רצה תוך כדי שהיא צועקת "סאממממממייייי!!" כולם הסתכלו עלייה בשוק,היא דחפה את כל הבנות,כולל את מלאני. וקפצה על סאם המופתע. היא חיבקה אותו חזק ואמרה "אני לא מאמינה שבאמת באת!!" סאם היה בשוק טוטאלי. ואז היא לחשה לו משהו לאוזן,יהיו כאלה שיחשבו שאולי היא לחשה לו משפט אהבה אבל אני יודעת בוודאות מה היא לחשה לו,את מה שאני אמרתי לה ללחוש..'תזרום זאת התוכנית של איימי' ואז הוא הסתכל עליי ואני רק שילבתי ידיים והנהנתי. ואז הוא חיבק אותה בחזרה. "כן,באתי"הוא מלמל ואז מלאני התפרצה. "מה???אתה מכיר אותה?" היא צעקה. "אממ..כן, היא אממ..בת דודה שלי" הוא אמר בהיסוס,אבל בכל זאת היה אמין.
ואני רק הסתכלתי מהצד ולא האמנתי שליסה באמת עשתה את זה בשבילי.
ליסה משכה אותו לכיוון בניין בית הספר בהתלהבות ניראת לעין,ואני התעשטתי על עצמי ורצתי לשם גם אני.
"איימי,הנה את.." אמר סאם.
"אז מה,מעכשיו את בני דודים אהה?" שאלתי וחיוך מרוח על פניי.
"כניראה, דר אגב אני ליסה" ליסה אמרה לסאם כשנכנסנו לכיתת המוזיקה הריקה.
"סאם" הוא אמר והם לחצו ידיים.
"מה השעה?" שאל סאם כשראה שליסה לא עוזבת את היד שלו ואני אמרתי."12:03"
"מממההה?אנחנו חייבים ללכת לטקס המשעמם שיש בתחילת שנה"היא אמרה בבהלה.
"אז בואו נלך"אמר סאם,מאושר מכך שהיא עזבה לו את היד.
אחרי שעה של הרצאה משעממת שחררו את כולנו הביתה.
"איימי את באה אליי היום,אני רוצה להכיר לך את חבר שלי" אמרה ליסה אחרי ונכנסה לג'יפ של סאם אחרי שהצעתי לה הסעה הביתה.
"אממ..לא יודעת אני דיי ביישנית"אמרתי. וסאם גלגל עיניים.
"מה אתה מגלגל עיניים?מה זה לא נכון?" אמרתי.
"אממ..לא"הוא ענה והתחיל לסוע.
"אין לך גם ממה להתבייש..יש לי דירה לבד וחוץ מזה שאם את לא באה היום אז הפעם הבאה שהוא יבוא אליי זה רק עוד חודש.." אמרה ליסה.
"למה איפה לעזאזל חבר שלך גר?"שאל סאם.
"באלסקה" היא אמרה.
"מה?"אני וסאם שאלנו ביחד.
"סתם,תרגעו,הוא גר בניו ג'רזי" היא אמרה צוחקת.
"אהה" אמרנו *שוב* ביחד.
"הנה זאת הדירה שלי.."היא אמרה ועצרה את סאם.
"אהה אז את ממש קרובה לדירה שלנו,אנחנו גרים ממש מעבר לרחוב."אמר סאם.
"באמת?!" שאלתי.
"כן!"ענה סאם בפשטות.
"וואלה?,ביי ליסה" צעקתי לליסה כשראיתי שהיא כבר התקדמה לעבר הדירה שלה.
"ביי" היא הסתובבה וצעקה לי בחזרה.
סאם התחיל לסוע ואז שאל אותי את השאלה מוזרה.
"תגידי אני יוכל להביא היום חבר לדירה" .
"אממ..כן ברור זה גם הדירה שלך.."אמרתי.
"יופי,אז כשתלכי לליסה הזאת שלך אני אביא אותו."הוא אמר.
"למה אני מתחילה לחשוב שהחבר שלך דמיוני?" אמרתי בציניות.
"מה?,לא כריס הוא לא דמיוני! פגשתי אותו היום בביצפר" הוא אמר בכעס.
"אוקיי.."אמרתי בשוק מהתקיפות.
הגענו לדירה,נכנסתי לחדר שלי. הסתכלתי עליו,ובאופן מוזר החמאתי לעצמי על העיצוב.
"פשש..איימי שיחקת אותה עם העיצוב,זאת אומרת..המיטה העגולה פשוט משתלבת באופן מושלם עם הפרקט הזה והווילונות האלו כ"כ יפים.."אמרתי לעצמי והתחלתי ללטף את המיטה ואת הווילון הרך.
לפתע שמעתי התגלגלות של צחוק,הסתכלתי לדלת וראיתי את סאם על הרצפה ומחזיק את בטנו ומתגלגל מצחוק.
כניראה ששכחתי לסגור את הדלת..
"מה אתה צוחק?"שאלתי ברצינות.
"למה..את..מדברת..לעצמך..????" הוא שאל תוך כדי צחוק.
"אני לא מדברת לעצמי!!"אמרתי בכאילו פליאה.
"כןן,בטח משתגידי" הוא אמר וחזר לצחוק. רציתי לומר משהו אבל אז צילצול הפלאפון שלי צלצל.
"יש לך מזל!"אמרתי לסאם. והוא רק הנהן תוך כדי צוחק ,דבר שעיצבן אותי יותר!!
"הלו"עניתי בעצבים.
"היי איימי את באה אליי ראיין יבוא בארבע ועשרה"היא אמרה מאושרת כאילו לא שמה לב ל'היי' העצבני שלי.
"ניראלי שאני אבוא בארבע" אמרתי.
"איך שבא לך"היא אמרה עדיין מאושרת וניתקה.
"ואתה לך תכין לי כבר איזה משהוא לאכול"פניתי לסאם.
"היי אני השומר האישי שלך,לא משרת" הוא אמר וקם מהרצפה סוף סוף!!
"כן ואז אבא שלי יפטר אותך על זה שהרעבת את הבת שלו" אמרתי בעוקצנות.
"טוב,טוב..מה את רוצה לאכול"הוא שאל והתקדם לעבר המטבח.
"סטייק"אמרתי.
"מה סטייק?? מה את נורמאלית?" הוא אמר בשוק.
"צוחקים איתך..תכין לי סנוויץ" אמרתי.
"טוב"הוא אמר.
ישבתי בסלון ואז הוא בא עם צלחת עם סנוויץ' מושקע עם חסה ועגבנייה ורוטב אלף האיים ועוד כמה דברים.
"פשש..משקיען" אמרתי בציניות.
"אוויי שתקי ותאכלי בשקט."הוא אמר והתיישב לידי.
גמרתי את הסנוויץ' הכי טעים שאכלתי בחיים שלי.
סאם נכנס להתקלח ואני הלכתי להתארגן.
לבשתי מכנס ג'ינס קצר וגבוהה עם חולצה לבנה ופסים וורודים.
לקחתי את האייפון הלבן שלי והתכוונתי ללכת.
"לאן את הולכת" שמעתי קול.
הסתובבתי וראיתי את סאם עם מגבת על הפלג התחתון של הגוף שלו (ככה אומרים?).. וטיפה טיפטפה משיערו השחור והפרוע. אוקיי אני לא רוצה לתאר לכם מה היה קורה אילו הוא לא היה השומר האישי שלי..!!
הוא-כ"כ-חתיך-!למהההה????!!!!!!!
"אני הולכת לליסה" אמרתי.
"אז יופי אז אני יכול להתקשר לכריס" הוא אמרה.
"אני עדיין חושבת שהכריס הזה הוא דמיוני!" אמרתי ויצאתי מהדירה.
"תמיד אמרתי לך שלחשוב זה לא הצד החזק שלך" הוא צעק מהחלון ואני צחקתי.
דפקתי על הדלת של הדירה של ליסה.
"רגע"היא צעקה ואחרי שנייה פתחה את הדלת.
"היי"אמרתי.
"היי באת!!"היא אמרה וחיבקה אותי.
"כן באתי",אמרתי
"בואי תיכנסי"היא אמרה ונכנסתי.
"שבי"היא אמרה. ואני ישבתי על הספה הקטנה. ובחנתי את הבית.
"אני יודעת,לא גדול במיוחד,טוב אני הולכת להביא לנו משהו לשתות." היא אמרה בחיוך.ופנתה לעבר המטבח.
אחרי רגע היא חזרה על שתי כוסות מים.
"טוב אני חייבת להזהיר אותך,ראיין ואני זה שילוב קטלני" היא אמרה והתיישבה על הספה ליידי.
"קטלני"שאלתי בגיחוח.
"כה,את לא מבינה אתמול ראיין התקשר אליי,ואני דיברתי מזה שטויות.הוא אומר לי 'היי מאמי מה קורה? בדיוק הגעתי הביתה..' ואני אומרת לו 'טוב אז תדבר איתי כבר כשאתה מגיע הביתה'"היא אמרה ואני נשפכתי מצחוק.
"באלוהים אני לא מבינה איך הוא עדיין איתי" היא אמרה. ואז נשמע צלצול בדלת.
"אהה זה בטח הוא.. "היא אמרה וקמה מהספה.
"רגע בן כמה הוא?"שאלתי.
"בן 17" היא אמרה ואז נשמע עוד צלצול בדלת.
"רגע י'זבוב" היא אמרה ואני צחקתי.
היא פתחה את הדלת ואז הם באו לסלון.
"היי"הוא אמר כשראה אותי. "אני ראיין" הוא אמר שוב וזרק את המפתחות של הרכב על השולחן.
"היי,אני איימי" אמרתי בחיוך.
"טוב זבוב שב פה עם איימי אני מביאה נישנושים" אמרה ליסה.
"למה היא קוראת לך זבוב?" שאלתי את ראיין כשהוא קפץ על הספה הזוגית והדליק את הטלוויזיה.
"אהה,זה..חח זה בגלל שכשהיא ראתה אותי בפעם הראשונה הייתי עם משקפיי שמש שבואי נגיד שהם היו קצת לא מחמיאות לי וניראתי בהם כמו זבוב.." הוא אמר.
"קצת???,הסתום הזה לא עוזב ת'משקפיים האלו " צעקה ליסה מהמטבח.
"לידיעתך קניתי משקפיים חדשות" הוא צעק.
ואז ליסה יצאה מהמטבח עם מגש מלא בממתקים.היא הניחה אותם על השולחן ואז קפצה על יד ראיין.
"עלאק תראה לי אותם" היא אמרה.
וראיין הוריד מראשו משקפי שמש יפים שנראו יקרות במיוחד.
"ייאוו כמה עלו לך?" ליסה התלהבה ומדדה את המשקפים.
"אלף דולר החרא האלה" הוא אמר. "טוב הן שוות את ההתלהבות שלי" אמרה ליסה ועשתה כל מיני פרצופים.
"אני חושבת שיש כאלה משקפיים לסאם" אמרתי.
"אתה לא מבין איזה חבר חתיך יש לה" היא אמרה לראיין והורידה את המשקפיים.
"מה אני לא מספיק חתיך בשבילך?" הוא שאל. בחיוך מתגרה.
הוא באמת היה חתיך,הוא היה שחום והיה לו שיער חום ועיניים חומות.
"אתה יודע שאין עלייך" היא אמרה ונשכבה על רגליו.
"סאם לא חבר שלי" ניסיתי להגיד.
"כן בטח אין עליי,איימי את יודעת מה היא אמרה לי אתמול?" הוא אמר והסתכל עליי.
"אויי אתה התקשרת אליי בשתיים בלילה הייתי חצי רדומה,חוץ מזה שסיפרתי לה כבר.." אמרה ליסה.
"כן,ומה עם הפעם הזאת שהתקשרת אליי ואמרת לי 'ראיין אני יודעת שאתה לא באמת אוהב אותי' " הוא אמר. וצחק.
"אמרת לו שאת יודעת שהוא לא אוהב אותו?" שאלתי אותה מתפוצצת לא לצחוק.
"היי זה היה כשהייתי שיכורה." אמרה ליסה.
"תירוצים,תירוצים..אני באמת לא מבין מה אני עושה איתך!!" אמר ראיין.
"גם אני לא מבינה"התערבתי תוך כדי שאני צוחקת.
"היי איימי את צריכה להיות בעדי וחוץ מזה שאתה איתי בגלל שאני יפה ומוכשרת" אמרה ליסה בעודה משחקת עם המשקפיים של ראיין.
ואז ראיין התקרב אליה,חטף לה את המשקפיים ונישק אותה.
"טוב ניראלי שאני ילך!" אמרתי.
"ביי" הם אמרו ביחד.
"ביי אבל שתדעו שנעלבתי קשות עכשיו ואני אלך הביתה קופאת מקור ורעבה." אמרתי בציניות.
"באנה איימי את גרה שתי דקות מפה" אמרה ליסה ואז ראיין נישק אותה שוב.
"ביי איימי"אמר ראיין בחיוך כשהם התנתקו מהנשיקה.
"ביי" אמרתי צוחקת ,ויצאתי מהבית.
הסתכלתי בשעון של האייפון והשעה הייתה כבר שתיים עשרה.
נכנסתי לדירה בשקט ואז ראיתי את המראה הכי מגוחך שראיתי כל חיי.
סאם ועוד מישהו ישבו אחד ליד השני על הספה עם רגליים על השולחן בלי נעליים או גרביים.
"אמא התגעגעתי אלייך כ"כ" אמר סאם והזיז את הבוהן שלו כאילו היא מדברת.
"אויי מרקו תמצא לך חיים כבר" אמר הנער השני והזיז גם הוא את בהונו.
"אבל אמא עברתי חצי יבשת כדאי למצוא אותך" אמר סאם.
"מרקו ברחתי ממך,עוד לא הבנת את זה?,איפה הקופיף?" אמר הנער.
"הייתי צריך למכור אותו כדי לעלות על השייט לפה" אמר סאם ואני חלטתי אני קוטעת את הדיאלוג המאוד "מעניין"הזה.
"תגידו לי אתם שתויים?"נכנסתי לחלל הבית והתאפקתי לא לצחוק.
"אהה,איימי חזרת..קלטי איזה בוהן גדולה יש לו הבוהן שלי ניראת כמו הילד שלה.." אמר סאם ואם לרגע היה לי ספק בכך שהוא שתויי,עכשיו הייתי בטוחה.
"אז את איימי,נעים מאוד אני כריס" אמר השני בשכרות מוחלטת.
"אמרתי לך שהוא לא דמיוני" אמר סאם וצחק צחוק שיכור במיוחד.
"סאם, למה לא אמרת לי שהיא כ"כ יפה?" שאל אותו כריס. ואני חושבת שבקטע הזה התחלתי להיות אדומה.
"שתוק כריס" אמר לו סאם ברצינות למרות שהוא היה שיכור.
הלכתי למטבח,וראיתי שם אולי עשרה בקבוקי אלכוהול מכל הסוגים-ריקים.
"אתם נורמאלים אתם שתיתם את כל זה?" הלכתי לסלון וצעקתי עליהם. והמטומטמים האלה רק צחקו והנהנו.
מלאתי דלי במים,ושפכתי עליהם..
"מה את עושה??????" הם גערו עליי.
"אוקיי לפחות אם לא צוחקים ומהנהנים כמו איזה מטומטמים" מילמלתי לעצמי והתקדמתי לעבר החדר שלי.