רציתי לדעת שאת שלי – פרק 14

פרק 14
מספר לא ידוע:" נועם?" אני:" כן?" מספר לא ידוע:" תגידי באלך להיפגש?" אני:" אממ לא יודעת כאילו… "מספר לא ידוע:"כאילו אני יודע שה מוקדם אבל…" מספר לא ידוע:"תכלס מתי עוד יצא לנו להיפגש" אני:" צודק" מספר לא ידוע:"אז?..  "אני:"סבבה, מתי?" מספר לא ידוע:" לא אכפת לי, מתי שאת רוצה" אני:" גם לי לא אכפת" מספר לא ידוע:"טוב אז פשוט נקבע או שנמשיך להגיד לא אכפת לי?" (חייכן בוכה מצחוק) אני:"(חייכנים בוכים מצחוק) צודק" מספר לא ידוע:"מחר?" מספר לא ידוע:" מתאים לך?" אני:" כן, באיזה שעה?" מספר לא ידוע:"11 מתאים לך? או שאת עוד ישנה פרינססה?" אני:" אני בבריכה בשעה כזאת או בקניון, אב סבבה באחת עשרה" אני:"רק איפה?" מספר לא ידוע:" בגלידה" אני:" מעולה" מספר לא ידוע:" אז נדבר, לילה טוב" אני:" לילה טוב".

"דיברתי עם רותם" לחשתי לאריאל באוזן. "מה זה חשבתי שאין סודות בחברה" אמר בן אל "חשבתי שאתה בוגר מסתבר שלא" אמרתי התחכמות. "טוב הולכים?" שאלתי את אריאל. " כן" ענה בן אל "אתה בא גם." " כן" ענה " אוקי" השבתי.
"אני הולכת עם רותם סיבוב מחק, זה בסדר נכון?" שאלתי את אריאל בטיילת. " כן בטח" אמרה " מי זה רותם?" שאל בן אל. שיט שכחתי שהוא פה. "זה ידיד שלי אני הולכת איתו סיבוב, ולפני שתגיד משהו אל תדאג" אמרתי בקול בטוח. "אוקי, רק תשמרי על עצמך" אמר וקפצתי עליו בחיבוק. "ואנחנו" אמר והצביע על אריאל " אנחנו?" שאלה " כן כן אנחנו נעשה מחר משהו ביחד כדי שלא תהיי לבד בזמן שהיא הולכת עם הרותם הזה" אמר בחיוך "אוקי" צחקה. אני ממש שמחה בשבילה אני יודעת כמה היא שמחה ומאושרת שהוא אמר לה את זה. החופשה הזאת באה כל כך בזמן.
"מה את רוצה לעשות מחר? שאלתי את אריאל בזמן שהיינו על המיטה עם גלידה רואות סרט בטלוויזיה. כבר שתיים עוד מעט. "אין לי חושג אפשר ללכת לריף הדלופינים או למצפה התת ימי" אמרה " אפשר אבל משעמם שם לא?" אמרתי בחוסר חשק, אני לא הכי מתחברת לזה כי כבר הייתי אפשר ללכת פעם אחרת. " אני יודעת אפשר לעשות ספורט ימי" הציעה והאמתי היא שעד עכשיו זה נראה לי הדבר הכי טוב שהיא אמרה. " וואי כן אפשר לעשות אבובים וסקי" אמרתי " אפשר לעשות בננה" אמרה " ממש לא, אני מפחדת" אמרתי לה אני ממש לא הולכת לעשות שום בננה. "אל תדאגי אני אקרא למישהו חתיך שיהיה איתך" צחקה כמו מפגרת " עכשיו אני בטוח באה" אמרתי לה. "תגידי…" אמרה אחרי כמה דקות של שתיקה "הממ?" אמרתי תוך כדי ליקוק הגלידה. "מאז שאת פה חשבת על רותם." שאלה והלב שלי צנח. " איזה רותם." שאלתי יכול להיות שהיא בכלל לא מדברת על רותם אוחיון. " אוחיון" אמרה וכן הלב שלי נשאר ברצפה. "כן, חשבתי עליו, ניסיתי להבין מה קורה לי איתו, למה כל פעם שאני שומעת את השם שלו הלב שלי צונח הדופק שלי מאיץ הקול שלי בקושי יוצא ואני רועדת" "את חושבת שזה אומר משהו." שאלה אריאל ואני החמצתי את פניי לא הבנתי. " מה זאת אומרת." שאלתי "את חושבת שכל המצב הזה איתו וההרגשות שלך אומר משהו?, מסמן משהו., הסבירה. " מה כאילו שעומד לקרות משהו." שאלתי " כן משהו כזה" אמרה " אני לא יודעת ואני ממש מקווה שזה יעבור כי ההרגשות האלה מוזרות ואני ממש לא רוצה שיקרה משהו" צלצול ההודעה קטע את אריאל בדיוק שבאה להגיד משהו. " קופיפה שולחים לך הודעות" אמרתי "אומיגאד זה בן אל. "מה הוא רשם." שאלתי וראיתי שהיא מסמיקה. "מה את מעדיפה ללכת לקניון או לבריכה?" שאל. " להריכה" ענתה " הופה חשבתי שאת מהאלה שאוהבות שופינג כל היום. שלח " מי אמר לך שאני לא?" התחכמה אריאל. " עובדה שהעדפת בריכה" ענה בהתחכמות גם הוא " כן אבל זה ספציפית למחר, למרות שאפשר שופינג אם אתה רוצה" שלחה. " לא אני גם מעדיף בריכה" רשם והוסיף חייכן קורץ " מעולה" רשמה "תהיי מוכנה ב11?" שאל " כן" "מעולה" "לילה טוב מהממת" הוסיף " לילה טוב" ענתה. "וואטטטטטט דההה פאק?! צרחה בחדר "משוגעת תרגעי" "חשבתי שהוא צחק בטיילת" אמרה בהתרגשות " הוא לא " הודעתי לה והיא הסמיקה. "טוב קופיפה אני עייפה , נעלה לישון "אמרתי בפיהוק ", לילה טוב" אמרה " לילה טוב וחלומות פז על בן אלוש" "חלמות פז על רותמוש" אמרה בתגובה "אני בטוחה שהם יהיו חלומות טובים" גכחתי אך בליבי לא באמת האמנתי לזה. כיביתי את הטלוויזיה ושקעתי לשינה עמוקה.