אנשי החושך… 4

השעה 8 הגיע וזואי החלה לסגור את החנות .
היא סיימה לנקות אותה ב10 ויצאה לאוויר הקריר . המחשבות לא הפסיקו להציק לה , הנה הן אחיותיה מוצאות את מקומן בעולם מכירות , יוצאות , מתאהבות . הן תמיד היו יותר אופטימיות ממנה , היא תמיד התנהגה בקשיחות וסירבה לאהוב , לא קיים אדם שאהבה יותר מהן . היופי היוצא דופן שלהן תמיד משך את העין של כולם ,והיא הייתה הפחות מוצלחת מבין שלושתן , אם אימן הייתה בחיים ושומעת את מחשבותיה של זואי היא הייתה הורגת אותה .
זואי החליטה לטייל לאורך הצוק עד לשכונתה , "את אוהבת לטייל כאן " אמר קול , זואי הביטה מסביבה ולא ראתה איש , היא הביטה מעלה אל העץ והבחינה בו יושב בחושך . מתעלמת ממנו במכוון המשיכה ללכת .
צ'אד התחיל להבין מדוע חושבים עליה כך , "אז את רוצה להסביר לי למה חנקו אותך אתמול ? " ניסה שוב , זואי נעצרה מיד . "אתה פשוט צריך לשכוח מה שקרה אתמול . היית במקום הלא הנכון " אמרה כשגבה מופנה אליו . צ'אד ירד מהעץ והתקרב אליה , "למה לי לשכוח ? " שאל מתגרה בה . האיפוק של זואי עמד לפקוע , היא הסתובבה אליו ולהפתעתה הוא נראה טוב , עיניו ירוקות ושיערו בהיר ואסוף כשל לוחם , הוא היה גבוה בערך מטר 90 שיערה זואי , שלל קעקועים עיטרו את זרועותיו החשופות .
"אני תוהה אם עצמי , לאחיות שלך. לאחת יש כוכב על העורף ,ולשניה מאחורי האוזן . אבל אני לא רואה אצלך . את האחות הגדולה את אמורה לשאת את הקעקועים של שלושתכן " .
זואי הרגישה את זעמה מבעבע בתוכה . עננים החלו לפתע להתאסף בשמים ורעם נשמע באוויר , צ'אד הביט לשמים ואז לתוך עיניה את זואי , "לאט צוענייה , גם אני מכיר קסמים " אמר מתגרה בה . "תתרחק ממני! " אמרה זואי מאופקת והלכה מהמקום . צ'אד נשאר לעמוד שם עוד מס' דקות וחזר אל ביתו .
בוקר למחרת החליטו זואי ואדל לפתוח את החנות , כשהן יצאו מהבית אמבר ישנה .
"עד מתי היא הייתה איתו אתמול ? " שאלה זואי ,
"אני ישנתי היא כנראה נכנסה ממש בשקט אם ככה ".
אחרי הצהריים זואי ישבה ליד הקופה וקראה להנאתה ספר כאשר אמבר נכנסה לחנות ונישקה אותה בלחי . "שלום לנעלמת " אמרה זואי וחייכה , אמבר השעינה את ראשה על ידיה והביטה מקצה הדלפק אל תוך עיניה האפורות של זואי ,
"אחות , את לא מבינה איזה כיף היה לי " אמרה , לפני שהספיקה זואי לענות אדל יצאה מהמחסן וצילמה אותן מביטות אחת בשנייה באהבה .
" מה את עושה לעזאזל ! " גערה זואי . "מצאתי את המצלמה הזאת היא נראת די ישנה " . אדל הביטה באמבר בחיוך והצטרפה גם היא לשיחת הבנות . "הוא היה מתוק ומצחיק , הלכנו לסרט וכל הסרט הוא לא נגע בי או ניסה לנשק אותי , אח"כ הלכנו לאכול וכמובן שהוא הזמין אותי לכול . ורק בסוף התנשקנו , לא רצינו להפסיק אבל הגענו כבר לפתח של הבית אז נאלצנו להפסיק . ואז שקמתי בבוקר הוא השאיר לי בדלת פרחים וכתב שהוא נהנה מאוד " . אדל הביטה בה בחולמנות וכך גם זואי , אך עמוק בתוך ליבה היא ידעה שהיא חייבת לדבר איתו .
כשהחל להגיע קהל זואי הרגישה צורך לעזוב את החנות . היא השאירה אותה באחריות התאומות ויצאה . היא החליטה ללכת לקנות אבני חן ולהניח מתחת לכל כרית בביתן . 3 אבנים היא קנתה אדומה לאדל שמסמלת את התקווה , ירוקה לאמבר שמסמלת את האחדות , ולה היא קנתה את הכחולה שסימלה את האמונה .
זואי הלכה ברגל אל ביתה היא שיחקה עם האבנים בין ידיה והרגישה את כוחן מתעתע בה . היא הגיעה לרחוב והבחינה בשני גברים עומדים ליד ביתם של השכנים החדשים . "אני מחפשת את דניאל " אמרה זואי בנימוס . 2 הגברים הנאים הביטו אחד בשני ואחד מהם אמר במבוכה " אני דניאל " . זואי הביטה באדם השני בנימוס והוא הבין שהוא צריך להתרחק . "אני זואי אחות של אמבר " אמרה , דניאל הביט בה והבחין בתווי פנים דומות . "היי , אני דניאל " אמר נבוך .
"תשמע אני יודעת שכל הקטע הזה מוזר , אבל מבקשת ממך בתור אחותה הגדולה . אם אתה לא רציני כלפיה אז פשוט תעזוב אותה , אני לא רוצה שהיא תיפגע " אמרה זואי בעדינות .
דניאל הביט בה והבין את הדאגה שלה , "תיראי אני נורא מחבב את אחותך ואני אקח את זה הכי ברצינות שבעולם , אני לא רוצה לפגוע בה " אמר בכנות .
זואי הביטה בו והבינה שהוא מדבר בכנות . לרגע צומת ליבה הוסט לחלון הבית , הוא עמד שם והביט בה.
"להתראות דניאל " אמרה ויצאה משער הבית . עיניו עדיין הביטו בה , 'אז אתם שלושה ' חשבה לעצמה זואי בראש . בערב יצאה אמבר שוב אם דניאל אלה שהפעם החליטה לקחת איתה את אדל . "זה דאבל דייט " אמרה מחייכת . זואי שמחה שהן ערבות אחת לשנייה ועודדה אותן לצאת . בשאר הלילה זואי התלבטה אם להישאר בבית ולצפות בטלוויזיה או לצאת לריצה קלה ביער ליד הנהר . היא לבשה חליפת ספורט , שזה טייץ שחור קצר וגופיה שחורה אם פס תכלת מעוטר , נעלי הספורט שלה הגביהו אותה כך שתוכל ליישר את גבה בלי בעיה . הרוח הלחה הדפה את שיערה אחורה כך שחסכה מזואי לאסוף אותו. היא הלכה בחושך נהנת מכל שנייה , לפתע היא שמעה יללות חלשות , היא התקרבה אל מקור הרעש ולהפתעתה גילתה כלב מסוג רועה לבן , פרוותו הלבנה הוכתמה בכתמי דם והיא הבחינה ברגלו הנקועה .
כאשר התקרבה אליו הוא חשש ממנה וניסה להתרחק אך כששלחה את ידה הוא נרגעה תחתיה . היא העבירה את ידה בזעירות על גבי רגלו ולחשה בגאלית , אחרי שניות רגלו זהרה ושבה לעצמה . כתמי הדם נעלמו מפרוותו והכלב התרומם מהרצפה . הוא ליקק את ידה של זואי וקשקש בזנבו , "אויש אתה חמוד " אמרה מלטפת את פרוותו הרכה .
היא התרוממה מהאדמה והחלה לחזור בחזרה את הדרך לביתה .
הכלב התרחק ממנה ולאחר שניות חזר אליה ונצמד אליה .
"אתה רוצה לבוא איתי?" שאלה אותו שוב , הכלב ליקק את ידה .
ואחרי לבטים זואי החליטה לאמץ אותו . "אתה אוהב את השם סקיי ? " שאלה אותו שוב , היא החלה לרוץ וסקיי אחריה.
"טוב סקיי תסתכל עליי ! " ציוותה זואי . הכלב היה ממושמע והביט בה .
" בבית לא עושים פיפי קקי " אמרה . סקיי הביט בה ואז קפץ עליה , היא נפלה על הרצפה בכעס אך צחקה בקול כאשר הוא ליקק את ידה בלי הפסקה .
"אז החבר הכי טוב שלך זה הכלב " אמר צ'אד .
זואי לא הביטה בו היא ידעה שהוא עומד בחושך . שמה יותר טוב לו . "אז .. החלטת לעקוב אחרי " אמרה זואי .
היא התרוממה לאיטה מהאדמה כאשר סקיי מגן עליה מפני סכנה לא קיימת . צ'אד חייך לעצמו והמשיך להביט בה מהחשכה , "אז צוענייה את רוצה לספר לי איפה הכוכב שלך ? " התגרה בה .
זואי עצמה את עיניה למס' שניות וחיפשה את כיוון קולו . כאשר זיהתה את מקום עמידתו היא הגיעה אליו בשניות ועמדה להעיף לו סטירה . הוא נאחז בידה תוך שניות והיא התפלאה איך הצליח להדוף אותה . כל המכשפים שפגשה מאז ומעולם אף אחד לא הצליח לעמוד בקצב התזוזה שלה .
"מה אתה רוצה ממני ? " שאלה כועסת .
גם בחושך הצליח צ'אד להביט בעיני הצוענייה שלה , גדולות ואפורות כלילה . "למה כולם כל כך מפחדים להתקרב אליך ? " שאל .
זואי שנאה את השאלות שלו , הוא גרם לה להרגיש מוזרה . הוא רצה להוציא ממנה וידוי שאחיותיה יותר טובות ויפות ממנה , שהיא אדם לא נחמד ולא חברותי . אבל למה מה הייתה הסיבה ? שאלה את עצמה . "אם אני אגלה שאחים שלך ינצלו ויזרקו את אחיות שלי אני נשבעת לך שאני יגרום לכם לסבל שלא תתארו " אמרה זואי בכעס , היא חטפה את ידה בכוח מידו והחלה ללכת .
לפני שהספיקה להבין מה קורה ידיים נאחזו בה בכוח והדפו אותה לעץ גדול שהיה שם . שפתיו מחצו את שפתיה בכוח וגרמו לבטנו לפרפר . בהתחלה זואי ניסתה להתנגד אך ללא הצלחה , ידיו מחצו , נגעו , הוא בכל מקום! חשבה זואי . סקיי הסתובב במעגלים סביבם אך צ'אד וזואי לא הרגישו בו כלל , ידיהם היום עסוקות בלמצוא אחד את השני .
אחרי דקות בלי אויר הפסיקו את הנשיקה בכוח זואי התנשפה ונשענה על העץ , כאשר צ'אד עמד מולה אך ראשו נשען על העץ שמאחוריה מתנשף גם הוא .
זואי אזרה את נשימותיה האחרונות והדפה את צ'אד אחורה ….