בית
בית זה המקום שאתה מתגעגע אליו, המקום היחידי שאתה יכול להיות באמת אתה.
אם כך, אין לי בית. כן יש לי קורת גג ודיי יפה אם אפשר להוסיף, אך אין בה כלום, שום רגש. שום תחושה. חדר מלא בערכים שרופים, אפר על אפר והאש עוד לא כבתה.
אני הומלסית שיש לה הכל, רצפת פרקט, שידה יפה, חדר ארונות גדול, 17 זוגות נעליים ו32 שמלות יקרות.
אני מהמתגוררים, ממש כך, בלית ברירה, עם אנשים שאני בכלל לא מכירה. כן, הם יצרו אותי אבל מאז שיצאתי מהבטן אין כימיה, שום תקשורת. אולי כאפה או צעקה.
הולכת בין בתים, ישנה בין ספות, כששום תועלת לא נראת במקום שאני אמורה לקרוא לו "בית" שום דבר שהוא שלי, שארצה לחלוק עם אנשים שמכנים עצמם "משפחה שלי".
תגובות (2)
זה יפיפה ממש!
את מחברת מחזה?? זה ממש יפה