ג'ינג'ית:

בס"ד
היא נכנסת לבר, מזמינה את הקוקטייל הרגיל, שותה, רוקדת ועוד פעם שותה… משתכרת.
מסתכלת על הבחורים, צדה אותם בעיניה, קורצת להם והולכת, מתעתעת בהם.
ככה בכל ערב.
נמאס לה מהחיים, היא איבדה את הטעם בהם, נמאס לה מהשגרה המשעממת הזאת.
הוריה כבר מזמן אינם, אמא שלה ואביה מתו באותה תאונת דרכים נוראית, אחיה הגדול טס לישראל ואיבד כל קשר איתה. וכעת, כעת היא מתגוררת בבית היתומים הקטן שבצפון הארץ ואף על פי שאסור שם לצאת למועדונים ,ריין ( =rain כמו גשם) תמיד הצליחה להתחמק ולברוח למועדון.
אוחח… הנה מייק הנדבק הזה, הוא לא מבין שאני לא מעוניינת בו, חשבה לעצמה ריין כשראתה את מייק מתקדם אליה מפינת המועדון.
מייק מנסה להשיג אותה כבר זמן רב אך ריין לא מעוניינת בו, מייק משעמם אותה והיא התייחסה אליו בחוסר סבלנות על אף שהוא לא עשה לה כלום.
" מה שלומך ריין? את יפה במיוחד הערב" אמר מייק , מנסה לשבות את ליבה של ריין בעזרת מחמאות שהוא ידע שהיא אינה מקבלת אף פעם , למרות שלדעתו ריין הייתה הבחורה הכי יפה שהוא ראה עד כה.
"תודה" החזירה ריין ביובש, מנסה לנפנף אותו מעליה.
מייק חייך חיוך רחב ומיד פנה לברמן שניצב מאחורי הדלפק השחור הגדול.
" היי, תביא לגברת עוד אחד, על חשבוני" אמר מייק לברמן.
" יש לי כסף אתה יודע…" אמרה ריין בקוצר רוח, למרות שידעה בליבה שזהו שקר מוחלט.
" אז מה? אסור לי לפנק אותך מידי פעם?" ענה לה מייק כשחיוך זחוח פרוס על פניו.
* * *
" קומי כבר, ריין!!! " צעקה עליה אם הבית, הזקנה המרשעת שאחראית על בית היתומים, וריין חשבה לעצמה שהיא יותר דומה לדינוזאור מאשר לבן אדם שפוי.
" טוב, טוב, אני קמה" היא צעקה במהירות כדי שהדינוזאור לא יפלוש לחדרה ויריח את ריח האלכוהול ששוכן באוויר החדר.
השעה הייתה 12:30 בצהריים, אתמול ריין חזרה בשלוש וחצי בלילה כשהיא מתגנבת דרך הדלת האחורית. יום שישי היום וריין לא לומדת.
ריין ישבה במיטתה ובהתה בקיר האפרפר שמולה כשלפתע קול הודעה נכנסת נשמע מהפלאפון שלה.
~ מה שלומך מאמי?:), איך את מרגישה אחרי אתמול?~ קיבלה ממספר לא מזוהה.
~ מי זה?~ היא החזירה הודעה במהירות.
~אני לא שמור אצלך?? אאוץ', זה כאב… זה מייק~ מייק ענה לה גם הוא ,ממש לאחר כמה שניות.
~ שלומי בסדר~ ענתה לו ריין על הודעתו הראשונה וניסה להיזכר מה קרה אתמול, הייתה לה תחושה רעה בקשר לזה שפתאום מייק קורא לה מאמי ושיש לו את המספר שלה, שדרך אגב כמעט ואף פעם אינו ניתן לאיש.
לפתע ריין נזכרה במאורעות הלילה האחרון, היא שתתה ללא הרף על חשבונו של מייק והיא ומייק התנשקו בגסות באחת מפינות המועדון. היא נאנחה מתנחמת בזה שיותר מנשיקה שום דבר אחר לא קרה שם ושלחה למייק הודעה נוספת.
~אני מתנצלת אל אתמול, אל תיקח את זה ברצינות~ היא שלחה , מקווה שהוא יבין שזאת הייתה סתם נשיקה, סתם טעות קטנה שקרתה בהשפעת כמויות של אלכוהול.
היא עזבה את הפלאפון שלה על השידה הקטנה ופנתה לסדר את כל חדרי הבנות לקראת יום השבת , היום היה התור שלה לסדר את החדרים.
לאחר כ- 3 שעות שבהן היא סיימה לסדר את חדרי הבנות היא ניגשה לפלאפון שלה בודקת האם היא קיבלה הודעות ממייק, היא ראתה 2 הודעות חדשות ממייק ופתחה אותן.
~אני שמח שאת בסדר~
~ ובקשר לאתמול, אל תדאגי אני יודע להכניס הכול לפרופורציות הנכונות:)~
אוחח חשבה לעצמה ריין, למה יש לי הרגשה כזאת שהוא לא לוקח את זה כלל וכלל בפרופורציות הנכונות???