18- עסקה, או גניבה?

גדי רץ לכיוון היציאה השמאלית, כאשר ד"ר סרפור רץ אחריו, ולמזלו של גדי, השומר עמד בפיסוק קל, ולמעשה, אם לא היה פיסוק בין רגליו, כנראה שגדי לא היה שורד. במהירות גדי זחל בין רגליו של השומר, ורץ בהמשך המסדרון, כשהשומר החסון וד"ר סרפור רצים אחריו.
גדי רץ, ותוך כדי ריצתו הוא ניסה לראות מאיפה אפשר להגיע חזרה אל ההר, כשלפתע הבחין בסולם בסוף המסדרון שעלה למעלה, לתקרה, ובתקרה ראה דלת המובילה למעלה. זאת הדלת שמובילה אל ההר, בטוח! כך לפחות גדי חשב, ובגלל זה הוא רץ במהירות עוד יותר מהירה לכיוון הסולם, כשד"ר סרפור והשומר החסון רדפו אחריו.
גדי רץ ורץ ועמד להגיע אל הסולם, כשלפתע נשמעה סירנה חזקה ברחבי סאן פורסט, והמוני שומרים שדמו לשומר החסון הראשון, הצטרפו לד"ר סרפור במרדף אחר גדי וגדי נהייה עוד יותר בלחץ, כשהם צמצמו את הפער מאחוריו.
למזלו של גדי, הוא רץ מספיק מהר כדי להגיע כמה שניות לפני שד"ר סרפור אחז בחולצתו, והוא התחיל לעלות מדרגה מדרגה אבל במהירות בסולם, כאשר ד"ר סרפור ושאר השומרים החלו לעלות גם הם בסולם.
"לא כדאי לך ללכת לשם!" צעק ד"ר סרפור תוך כדי שהוא המשיך לעלות בסולם הארוך אחרי גדי "זאת כניסה למקום מסוכן הרבה יותר מאיתנו!" המשיך הד"ר.
גדי רצה לענות, אבל ידע שזאת תחבולה בשביל להאט את קצבו של גדי, אז הוא פשוט לא ענה, והמשיך לעלות בסולם כאשר עמד להגיע אל הדלת.
לפתע, בלי שגדי שם לב בכלל, ד"ר סרפור הוציא מכיס מעילו אקדח. אקדח הרדמה. הוא היה זקוק לגדי חי. ונושם. ד"ר סרפור ניסה לכוון על גדי, אבל גדי כל הזמן זז, וזה הקשה עליו.
כשגדי הסתובב אחורה, לראות כמה ד"ר סרפור והשומרים קרובים אליו, הוא ראה את ד"ר סרפור מכוון עליו את האקדח, ולא ידע שזה הוא רק אקדח הרדמה, אלא חשב שלד"ר סרפור נמאס ממנו, ושהוא רוצה להרוג אותו.
גדי עלה במדרגות הסולם יותר מהר והגיע אל הדלת. הוא פתח אותה, נכנס דרכה ואפילו לא שם לב לאן הגיע, רק סגר את הדלת מבפנים, שלא יהיה מצב שהם ייכנסו.
כשגדי שמע מבפנים את הקללות שצעק ד"ר סרפור נחלשות, הוא הבין שהם וויתרו, ורק אז שם לב לאן נכנס.
הוא היה בתוך חדר של בית שנראה רגיל לחלוטין בהתחלה. בתוך החדר עמדו עמודים ששימשו ליופי שהיה מסתורי באיזשהו אופן, אבל גדי לא שם לב לזה. הוא רק שם לב לאיש שמסתכל דרך החלון של החדר במבט עצוב וגם אדיש.
"סליחה, איפה אני?" שאל גדי את האיש
"איך נכנסת לכאן?" נבהל לפתע האיש
"יש כאן דלת" הסתובב גדי ורצה להצביע על הדלת שממנה הגיע אבל ראה שהיא נעלמה
"פרצת לי לבית, ילד?" שאל האיש בכעס
"מי אתה, אדון?" שאל גדי
"אל תענה לי בשאלה, ילד. קודם תענה לי, אחר כך אני אענה לך. אתה פרצת לי לבית?" שאל
"לא, כבר אמרתי לך. הגעתי לבית שלך דרך דלת שאני מניח שנעלמה. אין לי מושג איך" אמר גדי כשראה שהאיש מבולבל
"טוב, עניתי לך, עכשיו אתה יכול לענות לשאלתי? מי אתה?" שאל גדי.
האיש התעצבן, אבל ענה:
"אני… מר סאלאמון…." אמר מר סאלאמון, כאילו התבייש בזהותו, אבל לא היה כך "ואם תרצה להרוג אותי, אתה רשאי"
גדי הנלהב, שהבין שמצא את מר סאלאמון בלי המסע המפרך על ההר המסוכן, ניסה להרגיע את מר סאלאמון ואמר:
"אל תדאג, מר סאלאמון הנכבד, לא באתי אליך בכוונה להרוג אותך. יש לי כוונות אחרות"
"ומהן?" שאל מר סאלאמון, עדיין רציני
"אני במסע חשוב ביותר לעיר הגמדים, ורציתי לבקש ממך את המנגנון לגדרות בין עיר הענקים ובין עיר הגמדים" אמר גדי
"מצטער, אבל אין לי כוונה להביא לך את זה, ואני מבקש… שתלך מכאן"
"אבל למה?" שאל גדי
"אני מבקש… שתלך מכאן!" צרח מר סאלאמון על גדי, אבל ניסה להרגיע את עצמו
"למה אתה לא יכול לפתוח את הגדרות? מה פשוט הבעיה שלך בחיים?" שאל גדי בחוצפה, ופחד שמר סאלאמון ייכעס עליו, אבל הוא פשוט ענה לו:
"אני אתן לך את המנגנון אם תעשה לי טובה" אמר מר סאלאמון
"מה?" שאל גדי
"אחרי שאתה עובר לעיר הגמדים, הרוג את ג'י- קיו- נאבוד הגמד".
אם תרצו לעשות עם מר סאלאמון את העסקה, לחצו 4. אם תרצו לנסות לגנוב ממנו את המנגנון, לחצו 6.