את – לא מה שחשבת

לאחר שהיא מחליטה סופית. היא עושה חשבון נפש עם עצמה וחושבת מה היא רוצה מהחיים ועם מה שמסביב. ללא ספק, החיים – זה לא מה שחשבה. אז בין השלוק מהקפה למחשבה השנייה, היא מקבלת הודעת טקסט באווטצאפ.
היא קוראת את המילים לאט והלב שלה מחסיר פעימה. היא נושמת עמוק וקוראת אותם שוב.
המילים חותכות ישר בבשר החי. היא שמעה אותם. וזה היה לא מזמן. מילים ועוד מילים על חיפוש עצמי והתבוננות אישית. תתבונני פנימה בעצמך. יתכן ותופתעי. יש מצב שאת לא ממש מכירה את עצמך. זה תהליך – אבל תנסי.
מילים… היא חשבה לעצמה וגלגלה עיניים. היא ממש לא צריכה את זה. אין לה אישיוז. והיא לגמרי שלמה עם עצמה ותכלס, יודעת הכל. אה, והיא גם נורא בוגרת. נורא.
למה חברה שלה שלחה לה את זה דווקא עכשיו? היא תוהה. הרי על זה בדיוק היא חושבת.
את השאלות האלה היא שואלת. אלו בדיוק הנושאים שהיא שוקלת אולי, לבדוק עם עצמה, ככה על כל מקרה.
אז לאחר שהיא קוראת את הטקסט שלוש פעמים ומצרפת אנחה מלווה בקצת דמעות, היא מגיעה למסקנה. שחסרים לה לא מעט תבלינים בסלט של חייה. היא אומנם קצת אוהבת את עצמה ויש לה כבוד. אבל אין לה אותנטיות, ולא פשטות ולא צניעות ולא שלמות. והכי גרוע, שהיא מבינה שהיא לא יודעת לחיות ומפחדת מעימותים. תכלס החיים די מתובלים. אומנם לא תמיד לטעמה. אבל על התבלינים החסרים שלה, היא לא תוותר.

"כאשר אהבתי את עצמי באמת" – צ'רלי צ'פלין
כאשר אהבתי את עצמי באמת, יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי הם רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי. היום אני יודע שקוראים לזה: "אותנטיות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת, הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים, והתחלתי לראות את כל המתרחש כתרומה לצמיחתי. היום אני יודע שזה נקרא: "בגרות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת, התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו לעשות את מה שאני מבקש. למרות שידעתי שזה לא הזמן, או שאותו אדם עדיין לא מוכן, אפילו כאשר האדם הזה הוא אני. היום אני יודע שקוראים לזה: "כבוד".
כאשר אהבתי את עצמי באמת, התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי: מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי מטה. בהתחלה ליבי קרא לזה "גישה אגואיסטית". היום אני יודע שזה: "אהבה עצמית".
כאשר אהבתי את עצמי באמת, חדלתי להתייסר על הזמן החופשי והפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזיים. ממש נטשתי את ה"מגה" פרויקט של עתידי. היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון, מה שאני אוהב, בקצב שלי. היום אני יודע שקוראים לזה: "פשטות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת, הפסקתי לרצות להיות תמיד צודק וכך טעיתי הרבה פחות.
היום גיליתי שלזה קוראים: "צניעות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת, סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג כל הזמן למה שיהיה בעתיד. עכשיו אני חי את הרגע הזה. כי כאן מתרחש הכל. היום אני חי כל יום ויום ולזה קוראים: "שלמות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת, הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד.
אבל כאשר אני מגייס אותה לשירות לבי היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי. ולזה קוראים: "לדעת לחיות".
לא חייבים לפחד מהעימות המתקרב ביני לבין עצמי – או ביני לבין האחרים…אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם – ואז נולדים עולמות חדשים.