לתפוס ת'אור

אני לא יכולה, זאת שוב המנגינה, היא רק מנסה להתרחק,
ידיים מושטות, מחפשות דבר, לאחוז לא להיעלם,
כי זה ידוע, שהכאב מגיע כשכבר לא נותר דבר,
אתה נזכר, אתה רוצה, אך זה כבר לא קיים…

ואין דרך להחזיר עכשיו את הגלגל לאחור,
ממשיכים לצעוד קדימה, לנסות לתפוס ת'אור,
במקום שבו אין איש, מקום שרק אתה מכיר,
ויודע, איך להוביל…

יש מקום שבו האושר מתלכד, בשקיות קטנות של חום,
הוא שקט, ורגוע, ורק נותן לך לחשוב,
על הכל הרוע, כל מה שכבר עבר,
ועל תדאג עכשיו כי החושך, ייעלם מחר…

ואין דרך להחזיר עכשיו את הגלגל לאחור,
ממשיכים לצעוד קדימה, לנסות לתפוס ת'אור,
במקום שבו אין איש, מקום שרק אתה מכיר,
ויודע, איך להוביל…

בכל צעד, בכל שביל, להגשים את עצמי,
אך שוב ושוב הדרך מתפתלת, והתחושה חוזרת,
זאת שתמיד אומרת,
שהכל רק מתרחק…