הדם שלי הוא הדם שלך"#4#

נקןדת מבט אלינור
ואז…. ראיתי אותו ראיתי את איתי ראיתי את החמצן שלי את הלב שלי ראיתי את איתי, אני מאושרת אני רוצה לצעוק את נשמתי מרוב שמחה.
חיכתי לרגע הזה כל חיי.

נקודת מבט איתי

ראיתי אותה ראיתי את ההאהובה שלי, עומדת שמה לחיים אדומות ועיינים דבש נוצצות מחזיקה את התמונה שלי ושלה בפריז בירח דבש שלנו. לא יכולתי יותר ולחשתי לרוני ואריאל שהיו איתי ללכת.
סגרתי את הדלת דחפתי את אלינור לקיר ופשוט נישקתי אותה עד שלא היה לנו אוויר.
היא אמרה לי:
—אני אוהבת אותך.
—גם אני אותך, אני רוצה לעשות את זה איתך כבר.אמרתי לה.
—גם אני .
—אבל אלינור את לעולם לא בוכה בגללי תבטיחי לי.
—אני לא יכולה כי אם אתה תמות מזקנה?.
—כמה שאת חכמה, אבל באזכרה שלי אני מרשה לך לבכות.
—תודה באמת.אמרה לי.
—אהובתי אני עייף את באה לישון?.
—כן.
והלכנו לישון.

נקודת מבט אריאל

—קטנטונת.
—מה?. שאלה בעצבנות.
מה קרה?.שאלתי אותה.
כלום פשוט אני לא יודעת כבר מה לעשות פתאום חזרת אני מבולבלת.
—תפסיקי לסדר לך דברים בראש קטנה , אני פה וזהו.
אמרתי לה.
—טוב סליחה.אמרה לי , ישר התעצבנתי .
—את לא מבקשת ממני סליחה יותר בחיים מובן!.אמרתי בעצבנות ובקול גבוה, ןראיתי שהיא התחילה לבכות אוף אני מטומטם גרמתי לה לבכות שוב פעם.
—דיי בבקשה אל תבכי. אמרתי לה והצמדתי אותה לחזה שלי וחיבקתי אותה.
—אני אוהבת אותך. אמרה לי.
—גם אני אוהב אותך נסיכה.אמרתי עם חיוך
—בואי נלך לישון אני עייף .
—טוב.אמרה וחייכה .
—אני מת על החיוך הזה התגעגעתי אליו.

למחרת בבוקר
נקודת מבט איתי

אני קם אני מסתכל היפה הזאת אבל היא שלי.
אני אוהב אותה בטירוף.
אני לא מאמין שאני קם לכבודה ןאיתה.
הסתכלתי עלייה בהיתי בה היא כל כך יפה ורגועה.
ראיתי שהיא קמה.
—הערתי אותך.
—כן.
—סליחה אהובה.
—זה בסדר בייבי.
—אני אוהב אותך.
—גם אני אוהב אותך.

נקודת מבט אריאל

היתעוררתי ציפתי לראות את רוני אבל לא ראיתי אותה נלחצתי התקשרתי אליה היא לא ענתה לי.
היא גם אתמול אמרה לי שהיא מבולבלת . זה מה שחסר לי שקרה לה משהו.