הריגוש
בעולם שהריגוש הוא זניח, כמעט שלא מורגש
כולם במסע, לריגוש החדש.
אז עוד איפור, אז עוד בגד,
מכונית חדשה,
רגילה זה לא מספיק,
ג'יפ בבקשה.
עוד צעצוע, עוד בובה
הילדה רק בת ארבע
וכבר החדר מלא
והיא עוד ועוד רוצה.
בחיים משעמים, אנשים רוצים קצת פלפל
מידה סי לא מספיק, היא דורשת טריפל.
השיער באותו צבע
תלתלים זה העונה שעברה,
הסקס כל כך רגיל
והשתייה אותה שתייה.
הסיגריה היא רק עניין של מכורים,
אנחנו תקועים בה עוד מתקופת הנעורים.
והחומר מגרה,
תמיד פחדתי לגשת לזה.
מה יגידו, מה יחשבו,
נו, זה לא משנה.
הריגוש יכה בי לכמה דקות,
בין אם סטלה,
סקס טוב,
או צניחות חופשיות.
ואז הכל חוזר להיות ישן ומשעמם,
כבר התנסנו בריגוש,
מחר השמש גם תזרח
ונעלה מחשבות לריגוש כשיוצאים מהצבא לחמשוש.
תגובות (2)
אני חייבת לומר שיש בשיר הזה המון המון חומר,
יש לך הרבה מה לומר,
אפשר לראות את זה.
אבל במקומך אני הייתי אולי יותר מסדרת את הדברים ובמקום לזרוק את כל הרגשות שלך בשיר.
יש הרבה במה שאת אומרת ואני יכולה להסכים איתך בהרבה,
חסר לי פשוט סדר ובירור בשיר.
אוקי, אראה מה אוכל לעשות. תודה:)