רוצה להיות סינדרלה פרק 3
נשמע צלצול המודיע על סוף השיעור
"לולי" אמרה סנדי "נצא להפסקה".
"כן" אמרתי בחיוך.
"סוף סוף הפסקה החלק הכי האוהב עלי ביום" אמרתי בעודי מתיישבת מניחה את מגש האוכל המכיל קערת ירקות מוקפצים וחתיכות עוף באמצע במצדו השמאלי יש מרק וסלט ומצדו הימני תפוח אדום ומאפינס. " אהה אהה" גיחכתי לי שאני מזילה ריר ומתענגת על האוכל.
חדר האוכל היה די רועש בעיקר בגלל הבנות שמתאספות סביב הנסיך. הבטתי בהם במבט חד "תעזבו אותו בשקט בהמות חולות אהבה, אמרתי בעודי בולעת את המנה שדמעות אושר בעייני נזכרת באוכל הטפל של בית היתומים, בכל זאת אין לי אפשרות לאכול מטעמים בשפע ובחינם.
"אפילו לאכול בשקט אי אפשר פה, נכון סנדי? ושלא נשמע תגובה הרמתי את ראשי וסנדי הייתה בוהה בנסיך מסמיקה "שקופה" אמרתי משלימה עם העובדה שסנדי גם יריבה.
"אהה הנסיך" אמרה ביוטי שהיא מתיישבת ומפהקת.
"כן אני לא מבינה איך הבנות תמיד מקרקרות סיבבו שיתנו לו קצת מרחב נשימה" אמרתי לביוטי בהתקוממות אך היא הביטה בי במבט חסר הבעה והמשיכה לפהק עיינה נעצמות וראשה נאבק להישאר זקוף עד שלבסוף נחת כלפי מטה. "הופ ,זה היה קרוב" אמרתי ומיד התרוממתי שידיי מחזיקות את ראשה ומניחה אותו בעדינות, "פשוט מיותר לדבר איתה" אמרתי שאני מחליפה את המגש הגמור שלי במלא שלה, הרמתי גבה למראה בחירת האוכל שלה, היה מונח שם שלושה חזה עוף בצד שמאל פרה שהוצף במרק ומצד ימין קערה מלאה בסוכריות גומי, מבט נגעל היה על פני הבטתי בביוטי שישנה בשלווה ופלטתי אנחה.
"ראיתי את זה " אמרה שלי בעודה מתיישבת " היי, שלי" השבתי "אל תדאגי היא תישן עד סוף ההפסקה" ושנינו הבטנו בה בייאוש.
" היי סנדי" אמרה שלי שהיא לועסת את התפוח בעונג. חזרתי לצלחת והתחלתי לאכול, כל העונה על הגדרה של אוכל הוא אכיל בעייני. "מה יש לה, מזה המבט המטופש הזה?" שאלה שלי. " לכיוון הנסיך" השבתי שאני מגלגלת את עייני. שלי הביטה בנסיך שבעצם לא נראה מכל הבנות שהתאספו סיבבו וחזרה לתפוח העסיסי כלא מביעה עניין בנושא.
"אוה" נזכרתי "שלי את מכירה את , האביר השחור?"
"מי לא" אמרה מופתעת "למה את שואלת לולי, את מעוניינת באביר השחור?" ופתאום מבטה מפוחד וקולה הפך ללחישה.
לבי פעם בחוזקה "ממש לא, ממש לא" אמרתי בביטול. נזכרתי במבט שלו יותר נכון בחיוך שלו ופתאום עברה בי צמרמורת. "סתם שאלתי מסקרנות" ניסיתי להיפתר מהמבט החושד של שלי." אם את רוצה לשאול משהו אז תשאלי את רפון היא גאון מהלך" אהה נכון חשבתי לעצמי רפון יודעת הכל מהכל.
"שער שחור כחושך, עניים כחולת כים, מבט קר ומסתורי, גבוה, עור צחור מבנה חסון פשוט מגנט לעניים בנות נמשכות אליו למרות אופיו האפל והמסתורי. מסתובב עם משרתו הנאמן וקבוצת בריונים חסרי השכלה שמטילים טרור על החלשים מהם אמרה רפון שקולה מתרומם וידה פרוסות לצדדים כשחקנית תיאטרון הוא יפה תואר, עשיר ויש האומרים שמספר מעריציו לא רחוק מהנסיך והוא "האביר השחור" קולה נשמע כצעקה. בעוד שלי מוחאת כפיים למשמע המונולוג אפילו ביוטי התרוממה, חדר האכל שהיה רועש השתתק בבת אחת כאילו שהזמן נעצר וכולם מבטים ברפון במבט חושש שאומר אסור להזכיר את שמו.
תגובות (0)