אל תסתר פנייך ממני

כגזע חלול
עיניי מביטות לחות כמעא
מצע תכלת שותק מולי
באכזריות מה

יד מושטת ביאוש
מבקשת קרבה
הבחירה הארורה

ואתה שיושב שם וצוחק מעלי
שקוף
כאוב
נתת סימנים
דרשתי שיהיו ברורים יותר
אבל
נמחקת ככל שהתקרבתי
עם קו האופק