may writter
הייתי שמחה לקבל ביקורת אם אהבתם, לדעת אם לעלות לפה עוד סיפורים:)

באהבה לא משחקים

may writter 16/05/2016 914 צפיות אין תגובות
הייתי שמחה לקבל ביקורת אם אהבתם, לדעת אם לעלות לפה עוד סיפורים:)

הסיפור הוא אוסף של סיפורים קצרים, סיפורי אהבה אכזבות ומשפטים לחיים.
הסיפור מכיל את הרגשות, התחושות ,המחשבות והחוויות שלי,
ברגעים הטובים ומנגד גם את הרגעים הקשים בחיי.

פרק ראשון: גיבור שלי
אתה הבטחת לי,
הבטת בי, עם עיניי הדבש הבוהקות שלך, ואמרת לי בקול השקט והרגוע שלך, אותו הקול שגרם לי להרגיש בטוחה אפילו ברגעים הכי קשים שלי, "אל תדאגי אהובתי, אני הולך רק לשבועיים, אני יחזור לפני שתרגישי, הכל יהיה בסדר". אתה הבטחת לי.
כשהלכת, לקחת ביחד איתך חצי מהלב שלי. חצי שלא ישוב עוד. השארת אותי פה לבד, שבורה ומרוסקת.
שלא תבין לא נכון , מאורי שלי אני גאה בך,
גאה בך שהסכמת למות בשביל המדינה שלך, אתה תמיד תיהיה הגיבור שלי.
אבל איך יכולת להשאיר אותי פה לבד?
לא אמרת לי איך להתמודד עם הכאב, עם הפחד, עם העובדה שאני לא רוצה אף אחד אחר, רק אותך .. !
אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה.. ותמיד אוהב אותך, תשמור עליי שם למעלה …

פרק שני: אתה זה מה שקרה

"נעה את שומעת? זה עידו." "אני רוצה לדבר איתך, זה חשוב." חשבתי לעצמי "מה כבר יכול לקרות?" נשב, נדבר. מה יכול לקרות? הלכנו לאותו מקום, המקום שהייתי בו לפני , עם ההוא. ההוא שלא יצא לי מהמחשבות באותה התקופה. זה שכל הודעה שלו הייתה מעלה לי חיוך ובאותו זמן גם דמעה. ככה זה. שמשחקים בך. מצד אחד היה את אור, הוא היה הבחירה שלי. וזה לא שהוא היה הכי יפה בעולם, אבל נמשכתי אליו. הדיבורים איתו היו חלק כ"כ משמעותי מהיום שלי. הפגישות איתו.. שהייתי מסתירה מכולם. הימים שהיינו יושבים בספסל עם הנרגילה , כל מבט שבא ממנו שצימרר אותי.. המגע שלו .. החיבוק .. העשן שהיינו מעבירים אחד לשני.. הוויכוחים שלנו ..והצחוקים שרק אני ואתה הבנו .. אבל הדיבור? הדיבור הזה , הדיבור שרק הוכיח לי שהוא לא באמת רצה אותי. איך אני אסביר לכם את אותו הדיבור? דיבור מחפף שהיה מזכיר לי שאני סתם עוד אחת. הבנות שהיו מתקשרות אליו בלי סוף והתירוץ התמידי שלו "היא כמו אחות בשבילי"..אז מה אכפת לו?שאני יהיה עוד אחת מאותן אלף ידידות. שכל יום הוא הולך לאחת אחרת. אני לא אשקר, לא פעם חשבתי לעצמי אולי אותי הוא יעדיף? אולי הוא מרגיש כמוני? כי לפעמים הייתה בי הרגשה שכן ,ככה הוא היה שותל בי .. אבל זו הייתה רק אשליה. אז הצלחתי, הצלחתי בסופו של דבר להשכיח אותו, להוציא אותו מחיי .. אבל איך יכולתי לדעת אז שאתה תכנס אליהם אחריו? תכנס, תהרוס הכל, ותצא. תשאיר אותי במצב הזה , המצב התמידי הזה. שלא משנה מה יקרה, בסוף כל יום אני אכנס למיטה ואזכר בך, בכל דקה איתך, ושוב יתחילו הדמעות.. עברו 4 חודשיים מאז שהלכת. מאז שהשארתי אותי פה לבדי. ועדיין אתה פה, במחשבות שלי. עוברת בי עדיין אותה המחשבה. שחשבתי לעצמי בהתחלה "מה כבר יכול לקרות?" אני שוב שואלת את עצמי ושותקת. ואז עונה לעצמי "אתה". אתה זה מה שקרה.

פרק שלישי: טעות חיי

את נופר הכרתי בקבוצת וואטסאפ , היא הייתה הבת הכי שקטה בקבוצה. ישר שלחתי לה הודעה , עינן אותי לדעת, מי זו? שלא מדברת כל כך הרבה? אני זוכר את היום שישי ההוא כאילו היה אתמול, היא נגשה אלי עם טייץ וחולצה בטן לבנה ,"אתה שותה משהו?" "בטח" עניתי לה, היא מזגה לי כוס וודקה עם קצת אקסאל ועירבבה עם המקל, המקל שבקצהו היה לב. הלב שהראה לי מה הולך להכנס לי לחיים. העניים שלה זהרו, "קח" היא הגישה לי את הכוס , שתיתי אותה בשלוק מהיר. ואז הגיע הרגע, הרגע שבו הבנתי , זו אישתי לעתיד. זה היה הרגע שבו היא התחילה לצחקחק "אתה חמוד" היא אמרה תוך כדי שהיא מוזגת עוד כוס לעצמה. ישבנו שם עד הבוקר, עד שאלכהול כבר התאדה לנו מהגוף. ואני רק חיכיתי לרגע שיצא שבת שאוכל לשלוח לה עוד הודעה. הגיע השעה , יצאה השבת ,אחרי שבת מלאה במחשבות עליה. שלחתי "שבוע טוב מלאך שלי ..❤" והיא השיבה "שבוע טוב חיים שלי" מה אני יאמר לה עכשיו חשבתי לעצמי "רוצה לשבת?"עניתי מהר, והיא ענתה לי " אני עם חברה בקניון רוצה לבוא?". התארגנתי, שמתי ווקס בשיער כיפה שחורה, עם הבושם שהיא אוהבת. כשהגעתי ראיתי אותה וישר עלה לי קצה של חיוך, מה שאהבתי בה היה השקט שלה, הרוגע הזה, שרק כשהיינו לבד היה עוצר לרגע, משתחרר. ומרגע לרגע מצאתי את עצמי מתאהב יותר.. אז איך יכולתי לתת לעצמי לאבד אותה?את הדבר הכי יקר לי בחיים? את הילדה השקטה עם הלב, איך הרסתי את הכל? ולמה עכשיו היא כבר לא רוצה בי יותר? למה פגעתי בה ככה? במלאך שלי.. אני רק רוצה שתדעי, למרות כל מה שעברת בגללי, מכל הבן זונה הזה שיצא ממני.. תדעי שתמיד את תישארי לי בלב. אני עדיין אוהב אותך .. למרות שאת כבר לא מוכנה לקבל אותי בחזרה. אני מצטער על כל הרגעים שנסיתי לעשות הכל כדי שיכאב לך, כי כזה אני, בן זונה שלא מסוגל לראות שטוב לך עם אחרים. שלא מצליח להקל את זה שאיבדתי אותך. ושהטעות הזו היא טעות חיי.. אני אוהב אותך..

פרק רביעי: מגיע לי יותר

איך שוב אני עושה את זה? שוב שלחתי לך הודעה.. איך אני מגיעה כל פעם מחדש למצבים האלה? כנראה הוודקה עשתה את שלה. "מי שאוהב נלחם, אני אוהבת אותך.. ????", שלחתי לך. בראש כבר דמיינתי , לראות ווי כחול ולהמשיך לחייך כשבפנים אני מפורקת. פתאום רטט. לא התייחסתי. ורק אחרי כמה דקות פתחתי את התיק לראות מי כבר מחפש אותי ב1:30 בלילה, רואה את השם שלך ונכנסת ישר להודעה. אתה מחובר. מעניין מה אתה עושה עכשיו, בזמן שאני באיזה פארק שיכורה ומחפשת את הריח שלך. "שוב שתית? איפה את"? ענית לי. לא יודעת מה לחשוב והדבר היחיד שבא לי עכשיו זה שתבוא לפה ותקח אותי. "עזוב, מה זה משנה לך, אם הייתי חשובה לך מזמן היית פה כבר".. אלוהים, לאיזה סרט הכנסת אותי? דיברתי עם עצמי תוך כדי שהראש כבר עשה אלף סחרורים ואם הגיעו השיחות עם אלוהים, זה אומר ששתיתי מספיק. והנה אתה עומד שם, יפה שלי. בעצם כבר לא שלי, הושטת לי את היד ואני נתתי את כל הגוף, פשוט נזרקתי בחיבוק אל תוך הידיים האלה. "למה לא באת? הבטחת לי.. אמרת שלא תוותר עלי, שטוב לך איתי, שאיתה אתה לא מרגיש את אותם הדברים, אז איפה אתה עכשיו? למה רק לי כואב"? "אני.. " "שש.. אל תדבר. לא משנה לי מה תגיד. הכל זה שקרים. רק תגיד לי אחת ולתמיד שאני לא חשובה לך ואני עוזבת הכל, שוכחת ממך. תסתכל לי בעיניים ותגיד שכל המילים שלך אלי היו שקרים, ואני מבטיחה שאני הולכת לתמיד, סוגרת מעגל עם עצמי ואיתך" "אני לא יכול.. " "ולהכאיב לי בלב אתה יכול? " "אני באמת אוהב אותך, אבל את צריכה להבין את המצב.. " לא נתתי לו לסיים את המשפט והתחלתי ללכת משם. הרגשתי איך השמיים נופלים עלי ואם לפני זה הכל היה אפור, עכשיו זה ממש שחור. גם הגשם בא בתזמון הנכון. הבנתי שאני צריכה ללכת. "חבל שהלכת ככה, באמת ניסיתי לסיים את זה יפה", שלחת לי. "חבל שהתאהבתי בך, והכי חבל זה שאני לא מעריכה את עצמי מספיק ולא מבינה שמגיע לי מישהו שבאמת מתכוון למשפט יקר כמו 'אני אוהב אותך', אתה לא הבחירה הבאה שלי לאהבה. מגיע לי יותר."


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך