שינית אותי פרק 40 אחריות.. חלק א'
~בן~
התאוששתי מההלם שתקף אותי והחלטתי לעשות מעשה. רצתי לאופנוע עם כל זה שפני מדממות, נסעתי לכיוון בית הספר. כל הדרך חשבתי מה יקרה אם אגיע מאוחר מידי… לא! זה לא יקרה. רק המחשבה שאם יקרה לה משהו הפחידה אותי, לא יודע למה אבל די דאגתי לה..
הגעתי לבית הספר רצתי לכיוון המחששה. אני בטוח שאליס תחפש אותו שם..
ראיתי את טל התקרבתי אליה בלחץ ושאלתי בתקיפות "איפה אליס???" היא הביטה בי במבט לא מבין אך אני בשלי…
"נו זה חשוב תעני לי!" התחננתי וכרעתי על ברכי כי היא סירבה לענות. "תירגע מה אתה דפוק?! היא אמרה שיש לה איזשהו עיניין לסדר ובינתיים אני מחכה לה פה.." התרוממתי מעל הרצפה וחזרתי לעמוד.
"ו… למה יש לך דם על הפרצוף אם מותר לי לשאול?" נגעתי בפני המדממות והרגשתי את נחילי הדם הזורמים. הסרתי את ידי מראשי.
"אני… חייב לומר לך משהו.." סיפרתי לה על שביקשתי מאליס לומר ללירון על זה שלא אבוא למסיבה…
"אתה פשוט… מפגר" היא הנידה את ראשה מצד לצד כלא מאמינה. "בבקשה תקחי אותה משם כמה שיותר מהר ותבואו לפה ואז אני כבר אסביר לו ו…" באמצע שאני מדבר קלטתי שהיא לא שם…
~אליס~
חיפשתי בכל בית הספר ילד בשם לירון ולא מצאתי שאלתי ילדים אך הם נירתעו ממני כשאמרתי את שמו, לא פלא שהוא ובן חברים…
ואז ניסיתי לחשוב מעט.. המחששה!
שמחתי בליבי על הרעיון אך לפתע ניתקלתי בטל "אללליייס!!" היא חייכה. "טלטל" חייכתי והתקדמתי לעברה. "לאן?? למה לא הגעת מוקדם? ו…" היא הציפה אותי בשאלות. "טל ישלי איזשהו עיניין חכי לי כאן סבבי?" היא הנהנה לכן ואמרה "אבל את מספרת לי הכללל" השבתי לחיוב והלכתי משם.
הגעתי למחששה הססתי מעט להכנס עד שאזרתי אומץ לפתע חשתי ביד האוחזת בידי ואינה מרפה ממנה. הסתובבתי לראות מי הזבל..
תכתבו בתגובות מי ניראה לכם שתפס לאליס את היד ואולי תזכו בעוד פרק..
תגובות (2)
מצחיק שאתם אחים כי סגנון הכתיבה שלך ממש דומה..
נראה לי שבן תפס אותה…
הוא הרי מחפש אותה וכנראה עוצר בעדה לעשות את הצעד השגוי…
שמחה שאתה ממשיך כי אני מכורה לסיפור הזה :)
בכיף וכן אני מנסה לכתוב בסגנון שלה ובשבילי זאת מחמאה!