פרולוג של סיפור חדש

אני רוצה לנסות סיפור חדש שכתבתי לפני הרבה זמן
תכתבו לי מה דעתכם
פורולוג
"לקום כל בוקר לבוקר חדש שעינייך עוד לא מתרגלות לשמש הבוהקת דרך החלון ולהביט בשעון המעורר שלידך שגם היום לא העיר אותך לעבודה כי הוא כבר מקולקל, ולך אין שום כוונה באיזה שהוא זמן ללכת לתקן את זה. את הפעולות החוזרות על עצמן שוב ושוב את כבר עשית ועכשיו, את יושבת במטבח על כיסא גבוה שידייך מונחות על כוס הקפה שלך ואת לוגמת באיטיות מהקפה הרותח תוך כדי, שעינייך מתבוננות בביתך שרכשת לך לאחרונה. בית קטן וצנוע, עם שתי קומות. בבית הזה היית את, לא יצרת לעצמך מסכות כמו שאר יומך בחוץ. הכי אהבת את הלילות, להתכרבל בשמיכה שמכסה את ראשך הקטן שרק הוא מבצבץ תוך כדי שאת רואה את הסרט שאת ראית כבר כמה וכמה פעמים. אבל אף פעם אינו נמאס עלייך. לאמין בעצמך זהו הסוד הגדול שלך, זהו המנטרה שלך בחיים. תמיד את היית אומרת משפטים גאונים ומעודדים, גם שלפעמים לך לא היה קל וזה קרה הרבה לאחרונה. לקום כל בוקר, בלעדייך זה מה שעושה את הבדל בין אדם מאושר לבין אדם זומבי מהשורה הראשונה"