לחשוב בהיגיון
הירח בחוץ
מארח לה חברה,
סותם את החור
שנפתח בנשמה.
קולות הזאבים
אינם פוסקים,
הלב מרגיש
שהוא נקרע לגזרים.
איפה בעולם יש מקום
בו תוכל היא לחשוב בהיגיון?
איפה בעולם יש מקום
בו תוכל היא לשכב בשקט לישון?
היא מסתובבת
יחפה,
היא איבדה את
עצמה.
מסתובבת
ברחובות,
כולה רק
דמעות.
אלמונים שואלים
לשלומה,
שותקת, דוממת
כמו גופה קרה.
איפה בעולם יש מקום
בו תוכל היא לחשוב בהיגיון?
איפה בעולם יש מקום
בו תוכל היא לשכב בשקט לישון?
כנראה זה לא נועד לקרות.
תהיה היא בייסורים כל השעות.
בין שחור ללבן אינה מבדילה.
איבדה את המשמעות לחיים שלה.
הנשמה התהלכה,
יצאה מגופה,
הכל התאדה.
תגובות (4)
הסוף קצת ביאס אותי, אבל הכתיבה ממש יפה, אהבתי
תודה :)
לא אהבתי את הכתיבה של הפזמון.
וגם הסוף לא מוצלח.
אבל שני הבתים הראשונים היו מעולים
לדעתי כדי לך להשקיע קצת יותר בשיר. יש לו פוטנציאל הרבה יותר גדול מזה.
יוקי!
תודה :)