איך אפשר לנחם געגועים?

מתנגן בשקט,
הן שרות בלקט.
הרגש מתפרץ,
הלב מתפוצץ.
דמעות מאיימות,
מהר למחות.
הראייה מטושטשת,
נפשי מבקשת…
את גורמי הרע להוציא,
ובמקום רק טוב להמציא.
הבן שלך הוא בשמיים,
דמעותיי מתגברות פי שניים.
איתו אתה מדבר במרומים,
וליבי נשבר לחלקים.
רק לתאר לעצמי את עוצמת געגועיך,
גורם לי לרצות לנחמך.
אך איך אפשר לנחם,
כשהלב כמעט ולא פועם?
כשהנשימות נעתקות?
והריאות שורפות?
איך אפשר לנחם געגועים?
האם אפשרי לעשות כאלו דברים?
לנסות לתקן לב שבור,
בזמן שמראש ידוע שאבוד?