שייך אבל לא

מאום לא שאלתי
והיא לא ענתה.
ביחד הלכנו, אני בדרכי
והיא בדרכה,
אני עם בתי והיא עם בתה.
כמנהג הילדה,
בתחילה נצמדה
ואז כשרואה, שכלום לא קרה
יורתה מתפרצת והיא מקפצת
שמחה ועולצת,
ואני מאחור מחשב איך לשמור,
עמדה מתבדלת קרובה אל הדלת,
שבלבד לא תבלוט,
מכיון שנצבר מאגר של קבילות,
שדייו ללמד על ניגוד כוונות.
ילדה משפריצה עננות דיבורים,
שהומות מסביבה, כמו זמזום ציפורים
ואני מצדי והיא מצידה
כפויים להתמיד בכיוון הנדידה
ולפרהס אווירה של קיום מטרה,
פן יחרד העולם
ויתחיל להרהר,
שאולי הם הולכים שם למען הסתם
וכל הדברים לא היו מעודם.