האם יכולה להיות ידידות בין גבר לאישה? (הרהורים שלי)

"אין דבר כזה," הוא ירה לעברי בתשובה בעודו לוגם מכוס הבירה מולו. "כשבחור יוזם אינטראקציה עם בחורה, זה כדי להשיג משהו, אם זה סקס, אהבה או סתם כדי להקפיץ את האגו שלו."
"זה דבר די שטחי להגיד," אמרתי לו. "אתה אומר לי שכול בחור שמיודד עם בחורה, בעצם מנסה להשיג ממנה את הדברים הללו?"
"בחור שמיודד עם בחורה מיוזמתו, אני חייב להדגיש."
"תפרט," ביקשתי ממנו.
"זה כמו כוח הטבע," הוא משך בכתפו. "בין בחור ובחורה תמיד יהיה מתח מיני כלשהוא, בין אם זה בא מצד של הבחור או מצד של הבחורה. אין דבר זה שבחור ובחורה מיודדים ולא היה אף פעם עבר מיני או מתח מיני כלשהוא. או שהבחור רוצה לשכב איתה, או שהבחורה רוצה לשכב איתו."
"זה עדיין אומר שאחד מהם לא תמיד בעניין וזה אומר שהוא מסתכל על השני בתור ידיד נטו."
"נכון," הוא הסכים. "אבל זה לא אומר שהם מוגדרים כידידים, כי המתח המיני עדיין שם. אם אחד מעוניין בשני, זה מפר את כול הכללים, זה לא כמו שתי חברות טובות או שני חברים טובים. מסכימה איתי?"
לא יכולתי שלא להסכים איתו.
האם קל לפשט את זה בצורה הזאת? האם העובדה שיש משיכה מינית בין שני אנשים גם אם לא באופן דו צדדי, מפר את כללי הידידות עד כדי כך שזה בעצם אומר שלא קיים קשר חברות ביניהם?
הנשים נוטות להסכים מידית שיכולה להיות חברות א-מינית בין גבר לאישה בעוד שהגברים נוטים לבטל את העניין באותה מהירות. זה אולי מוכיח את העובדה שהנשים חייבות להרגיש משהו כלפי הבחור כדי להימשך אליו פיזית, מה שאומר שהן גם לא יכולות להימשך לכול גבר שניכר בדרכן, ומבחינתם של הבחורים משיכה פיזית באה באופן טבעי כמעט כלפי כול הבחורות, אבל האם זה אומר שגברים ונשים הם כול כך שונים, גם בדרך מחשבתם וגם מבחינה פיזית, שהם בעצם מבטלים אחד את השני?
אוסקר ויילד אמר פעם: "בין גבר לאישה לא יכולה להיות ידידות; יש תשוקה, איבה, סגידה ואהבה, אך לא ידידות."
האם העובדה שאחד מאיתנו מסרב להאמין שקיימת ידידות בין שני המינים כופה עלינו את העובדה הזאת? או שאולי זה נכון שגברים הם ממאדים ונשים הן מנוגה?