אומרים שאני מלאך, אבל היא גרמה לי להרגיש כמו מפלצת.

כולם אומרים שאני מלאך, אבל היא גרמה לי להרגיש כמו מפלצת.
היא גרמה לי לבכות בכי ללא הפסקה, כי זה לא הוגן זה לא פייר שהיא מתייחסת אליי ככה, השפילה אותי לא מעט פעמים ירדה עלי ופגעה בי וזרעה מלח על הפצע שגם ככה היה פתוח. כולם אומרים שלא מגיע לי את זה, לא מגיע לי לסבול ממנה כי סך הכל אני מלאך לבן ומקסים ככה הם אומרים.
והיא משקרת לכולם ללא רחמים גורמת לי להרגיש רע עם עצמי, גורמת לי להרגיש שאני לא בסדר, גורמת לי לרצות למות, גורמת לי להיות בדיכאון תמידי ולהרגיש עצובה גורמת לי לשנוא את עצמי, אולי זה אמור להיות ההפך? כן אני באמת חושבת ככה, אבל זה המצב הנוכחי.
היא אומרת שהיא משקפת לי את עצמי כמו מראה, היא אמרה שאני לא בסדר, היא אמרה שאני לא מתאמצת מספיק כדי להצליח היא אמרה שאני בנאדם שקרן היא אמרה שאני לא חכמה מספיק בשביל העולם היא אמרה שאני מתנהגת כמו ילדה קטנה היא אמרה שאני לא מבינה כלום מהחיים, היא אמרה אמרה ואמרה עוד ואני בנתיים חוטפת התקף חרדה רציני, הדמעות זולגות במהירות מטורפת לפני שאני מספיקה למחוא אותם, אני מרגישה שאני נחנקת ובולעת רוק שוב ושוב ללא הצלחה, אני יוצאת מהחדר מנסה להשתדל להתאפק עוד קצת עד שאצע החוצה, ופוצחת בבכי, יושבת לבד עד שהם באים ואומרים לי שהכל יהיה בסדר ואני ילדה נהדרת ואליה אני לא צריכה להתייחס.
אולי היו לה כוונות טובות ולא דווקא רעות, האמנתי בזה תקופה מסויימת ואחרי היום פשוט הפסקתי להאמין, היא מנצלת כל הזדמנות להשפיל אותי לפגוע, למה? כי אני חלשה וכמו שאומרים בטבע שהחלשים מתים והחזקים שורדים, אני לא יכולה לעשות דבר בנוגע לזה כי אסור לי להגיד כלום כי היא המנהלת, ולהלחם בחזרה לא יעזור ולהשפיל את המבט לרצפה בזמן שהיא מדברת כדי להחניק את הבושה זה כל מה שנותר לעשות ולסבול בשקט.
הלוואי ויכולתי להגיד לה איכשהו, אני לא מתכוונת להלחם חזרה כי זה לא נכון לעשות, מלחמה זה אף פעם לא הפתרון, הלוואי ותבין שהיא לא בסדר כלפי, כי אני מלאך כמו שכולם אומרים ואני מקסימה אבל היא לא רואה לנכון לראות את זה, היא בוחרת להציג אותי כמפלצת.