נערה בחולצה שקופה
היא יושבת, ולא רואים אותה.
היא רוצה שיראו, שידעו, שישמעו.
אבל למי אכפת?
למי אכפת שהיא שם?
על אותו הכיסא באותה הפינה,
לא שמעו ממנה מילה כבר כמעט חצי שנה.
כי היא שונאת את כולם?
כי כולם שונאים אותה?
לא שאלו אותה, לא ביקשו בכלל תשובה.
לא שואלים אותה יותר.
כי היא אחת של לא? אחת של כן?
חה! את מי זה מעניין.
היא שומעת ורואה ויודעת ואוספת,
אבל את הכל שומרת.
מפחדת מתגובות שמפחדים להגיב,
כי מה שלא אומרים בפנים…
תוקעים בגב כמו סכינים.
כי מה שלא רואים ומה שלא שומעים לא פוגע, או ככה הם חושבים.
היא שומעת ורואה ויודעת
והכל היא תוקעת על אותו הכיסא באותה הפינה,
והיא לא אומרת כלום כבר כמעט שנה שלמה.
נערה משונה,
בחולצה שקופה.
תגובות (6)
יפה ועצוב…
ממש ממש אהבתי…פליז תגידי שזה לא את…
לצערי הממש רב זאת פחות או יותר אני ):
מקסים ממש ואני די מזדהה עם זה, ממליצה לך לקרוא את הספר "כמה טוב להיות פרח קיר", הוא מתאר ילד די שקוף וזה הספר האהוב עליי, אולי גם תאהבי:)
קראתי את הספר ממזמן ואני חושבת שהוא מקסים
אני לא הבנתי בו כלום…
השיר מקסים