היא צריכה גיבור

היא צריכה גיבור, מישהו שיציל אותה, מישהו שמגע ידו המושטת לעזרה כבר תפתור את כל הבעיות. היא נערה, לכן הגיוני שתחלום על משהו כזה, כך כולם אמרו, אך הם לא היו גיבורים ולכן את דעתם לא החשיבה, והם לא החשיבו את דעתה.
היא רצתה גיבור, מישהו שיהיה שלה, שאת הלילות יבלו יחדיו והכוכבים יתנו את ברכתם.
היא בגיל ההתבגרות, ענו הוריה, בשבילם זה היה ההסבר, כך התנהגו רבים בגילה וזה היה התירוץ שימנה מלהסביר, שימנע את חומרת הטעות.
הגיעה תקופה קשה, כולם היו צריכים גיבור, כולם התלוננו, כמו שהיא הייתה פעם בימים אשר עברו. אך היא עדיין צריכה גיבור, אבל לא מראה זאת, היא לא רוצה להראות נואשת כמוהם.
התקופה הקשה בשיאה, כולם וויתרו חוץ ממנה. היא ניסתה לעזור, היא הושיטה יד. את ידה דחו, היא איננה גיבור, איננה יכולה לעזור כפי שהיו רוצים. הם יחכו לגיבור.
התקופה הקשה לא עוברת, מישהו אוחז בה ולא נותן לה לצאת מאחיזתו. הוא מחזיק באנשים שאהבה והכירה. היא וויתרה.
בעצם לא, היא התנפלה עליו, בכל כוחה. לא היה לה אכפת כמה יש לה מאותו הכוח, היא תעשה הכל למען מי שאהבה, וזה מה שהופך את האנשים לגיבורים.
היא לא יכולה לחכות לגיבור, הוא לא רוצה להגיע ולעזור, אז היא לא צריכה את העזרה.
היא צריכה גיבור, אז היא תהפוך לאחד כזה.