סודות פרק 14

~ נקודת מבט ליאן~
הבוקר הגיע. נורא התבאסתי שסער הלך אתמול. רציתי שהזמן יעצר, שאני אשאר בין זרועותיו ואביט בעיניו הירוקות כדשא. הוא כל כך יפה..
אני מזנקת מהמיטה ומתלבשת במהירות, בלי ששמתי לב חלפה שעה ואני עומדת לאחר!
אני מגיעה לבית הספר באיחור של כחצי שעה, אני נכנסת לכיתה ומתקדמת אל המקום שלי.
״כן גברת צעירה? איחרת תצאי החוצה!״ המורה אומרת. מה הקטע שלה? אפשר לחשוב..
אני יוצאת מהכיתה ויורדת אל החצר, תכלס יותר טוב אני רוצה קצת חופש. אני מתיישבת על ספסל בחצר, לפתע אני רואה את סער עובר בשער. הוא מבחין בי ומתקרב אל כיווני.
״פשש מבריזה״ הוא אומר.
״המשוגעת העיפה אותי כי איחרתי״ אני אומרת.
״מה את שואלת אותה?״ הוא אומר בהתנשאות.
״איך היה בקזינו?״ שאלתי.
״אחלה״ הוא ענה.
״אתה יודע.. אחרי אתמול לא הצלחתי להירדם״ אמרתי.
״אתה הצלת אותי ואני בקושי אמרתי לך תודה״ הוספתי.
״אל תתלהבי, כל אחד אחר היה מציל אותך״ הוא אמר. אוף למה הוא כל כך קר?
״עדין לא אמרת לי מי אלה היו״ הוא הזכיר. למה הוא מתעקש כל כך לדעת? מה כבר הוא יעשה?
״סתם אחותי החורגת ומישהי ששונאת אותי כאן״ אמרתי. לפתע הבחנתי בדניאל. הוא עבר ונעץ בי מבט של קנאה.
״חבר שלך?״ סער שאל.
״לא״ עניתי מיד.
״אז מה הקטע של המבטים שלו?״ הוא הוסיף.
״לא יודעת״ אמרתי. מה הקטע שלו באמת?
״טוב אני צריכה ללכת, נדבר״ אמרתי והתקרבתי אל דניאל.
״זה בדימיון שלי או ששלחת לי עכשיו מבטים של קנאה?״ שאלתי.
״קנאה? למה לי לקנא?״ הוא מיד התחמק.
״לא יודעת״ עניתי.
״את הוזה מאמי, יש לי את אלינור וטוב לי איתה, אני לא צריך אותך״ הוא אמר בהתנשאות.
״טוב אתה לא צריך לתקוף״ אמרתי בקול רם.
״תתרחקי מסער, הוא מסוכן״ הוא פלט. נראה שהוא כן מקנא.
״הוא לא מסוכן, הוא קצת מתנשא אבל הוא סבבה״ אמרתי.
״הוא עבריין ליאן״ דניאל אמר.
״אתה סתם ממציא עכשיו״ אמרתי בעצבים.
״לא, הוא באמת כזה. השמועה אומרת שהוא רצח שלושה אנשים וביצע המון שודים״ הוא אמר.
״אלו סתם שמועות, לא חייב להאמין לכל מה ששומעים דניאל״ אמרתי והתרחקתי. למה הוא מרכל ככה על סער? זה שקוף שהוא מעוניין בי. אני לא הוזה, אני יודעת. אני חייבת לעצור את זה. אם אלינור תבחין בזה, זה הסוף שלי.