סודות פרק 5

״אוי לא ידעתי שלעיוורים מותר לעבוד בברים, אני מקוה שאת לא שוברת כאן את הכוסות״ אלינור אומרת ומצחקקת.
״תשתקי״ אני אומרת בקול מורם.
״את לא רוצה שאני אלך לבוס שלך ואספר לו על היחס היפה שלך נכון?״ היא מאיימת.
״תלכי, את לא מפחידה אותי״ אני אומרת בכעס, למרות שהיא כן. אם היא תלך לאמיר זה הסוף שלי. הוא יעיף אותי מכאן על טיל.
״טוב תביאי לי ויסקי״ היא מזמינה.
אני מוזגת לה ויסקי. הלוואי והיה לי כאן רעל לשים לה.
היא חוטפת מידי את הכוס. כלבה!
כעבור כמה שניות היא זורקת את הכוס אל תוך הבר. הויסקי נשפך והכוס נשברת, על הרגל שלי. דם זולג לי מהרגל. הכאב מתחיל לבצע את עבודותו. אני מתעלמת. אני נועצת בה מבט. בא לי לכסח אותה!
״ליאן תירגעי, אני אנקה, לכי תחבשי את הרגל״ שיר מרגיעה אותי. כנראה שהיא הבחינה בכך שאני עומדת לריב עם אלינור.
כעבור כמה דקות, דניאל נכנס. אני עומדת לצאת לשאוף קצת אוויר. אני יוצאת ודניאל יוצא אחריי. אני מתיישבת על הספסל. הוא מתיישב לצידי.
״אתה עוקב אחריי?״ אני שואלת בעצבים.
״מה את עצבנית?״ הוא מחזיר בשאלה.
״תשאל את חברה שלך״ אני עונה בכעס.
״שאלתי אותך״ הוא אומר.
״היא שברה עליי זכוכית״ אני אומרת ומרגישה את הכאב החד שדוקר את רגלי. אני לא מספיקה למצמץ ודניאל איננו. אוי לא! הוא בטח נכנס פנימה לריב עם אלינור. אני מיד קמה מהספסל ונכנסת אחריו..