אהבה אסורה! (פרק 3)..

״נקודת מבט של מישל״
״התקדמתי אליו כולי מפוחדת
ג׳ייק אמר ״שמעת משהו?״
התחלתי לגמגם ואמרתי לו על מה יש לשמוע אמרתי וציחקקתי, שבפנים כולי בלחץ שלא ידע ששמעתי.
״את בטוחה? הוא שאל.
בטוחה במאה אחוז למה ? מה היה שאתה כל כך לחוץ?
ג׳ייק אמר ״שום דבר את יכולה לחזור לשבת״
חזרתי מהר לשבת ולא הפסקתי להסכל עליו ולחשוב שאולי הוא בארגון פשע, ידעתי שהמורה הזה משהו לא בסדר בו.
היה צלצול והלכתי לחדרי להתקלח, שמעתי דפיקה בדלת, ״מור תפתחי תדלת״ צעקתי ועדיין המשיכו לדפוק, יצאתי מהמקלחת ומור לא היית, פתחתי את הדלת ואף אחד לא היה, פתאום קלטתי מכתב היה רשום במכתב אוהבת משחקים? בואי לפגוש אותי בספרייה בשעה עשר בלילה. והאמת אני חולה על משחקים מעניין ממי זה. אולי מהבחור שנדלקתי עליו היום מכיתה יב , הוא מושלם אולי הוא גם נדלק עלי
חזרתי להתקלח וממש התלהבתי ..
״נקודת מבט של ג׳ייקוב״
״לא ידעתי שהיא תשמע את זה מה הייתי אמור לעשות לא להתקשר אליך בעניין הזה ג׳ייק.
ג׳ייק אמר ״זה שאתה טיפש זה לא אשמתי היית אמור לשים לב שבאמת מחקת לה את הזיכרון״. אני באמת לא מבין למה הקשבנו לאבא! הוא הרי טעה בנוגע לבחורה, עכשיו היא בדוק רוצה לדעת מי אני ולמה עשינו לה את זה.
ג׳ייק אמר״אתה תדאג לזה! תעלים לה את הזיכרון וזהו אתה יודע טוב מאוד למה עשינו את זה, חשבנו שהפסלון היה אצלה אבל בסוף גילינו שלא.״
כן בגלל זה היינו צריכים לחטוף אותה. פשוט היא היית נשארת למטה והיינו דקה שולחים אותם לבדוק בחדר שלה זה היה כזה מיותר!!
״אתה מכיר את אבא ג׳ייק אמר הוא כזה, ״הוא אוהב שהכל בטוח אצלו״.
אני בכלל לא מבין מה אנחנו עושים פה ולמה הסכמתי להיות בבית ספר.
ג׳ייק אמר ״אתה יודע בדיוק למה שלא יחשדו בני כמה אנחנו ואופס בטעות יבינו שאנחנו אותו גיל
זה היה מושלם המעבר הזה מחול לפה לא יכלנו להישאר שם עוד היו חושדים בנו!״
״אתה צודק״ אמרתי לו פשוט אין לי כוח כבר לברוח.
״אני מקווה שתעלים לה את הזיכרון היום״ ג׳ייק אמר.
ועם זה לא יצליח, אמרתי. הרי זה עובד על כולם רק עליה לא!.
ג׳ייק אמר״ עם זה לא יצליח אני ינסה ועם זה גם לא יעבוד אני אהרוג אותה, אנחנו לא נסכן את עצמנו בגללה.״
אתה יודע טוב מאוד שאבא לא אוהב את זה הרגת מישהו פעם אחת, וזה היה בטעות למה שתעשה את זה ?
ג׳ייק אמר״ כי פעם ראשונה מישהו באמת גילה אולי עלינו ואני לא יסכן את המשפחה שלנו בגלל הילדה הזאת. אז אני מקווה שיילך לך אח יקר״.
ערב ..
״נקודת מבט של מעיין״
סוף סוף הגיעה הערב כל כך חיכיתי לזה!גם חיכיתי וגם סוג של פחדתי אני הולכת להתעמת איתו.
יצאתי מהחדר שלי סגרתי את הדלת ממש בשקט שלא ידעו שיצאתי, הייתי בכיוון לחדר שלו הסתתרתי במסדרון ליד הלוקרים, וחיכיתי שיצא זה היה הרבה זמן אני חושבת שאולי שעה חיכיתי,
עד שלפתע נפתחה הדלת מישהו יצא מהדלת שלו חשבתי לעצמי שכנראה יש לו עוד שותפים ועבר לי מחשבה בראש אולי הם גם כמוהו?
הבנאדם יצא ואמרתי לעצמי די להיות פחדנית תיכנסי מה כבר יכול להיות! הלכתי לחדרו בזמן שכולי רועדת מלחץ ומפחדת,נכנסתי לחדר ופתאום הדלת נסגרה שאני בתוכה…
אמרתי ״אני יודעת שאתה פה אני רוצה תשובות ועכשיו אני לא מפחדת מימך״. והאמת שסתם אמרתי את זה אני עוד שנייה עושה פיפי במכנסיים מרוב פחד! אבל הייתי חייבת להיות חזקה, הוא יצא ועמד מולי. הוא אמר״אסור לך לדעת את מה שאת יודעת את תתני לי להתקרב אליך ואת תשכחי מהכל !

לא! אמרתי אתה תענה לי עכשיו למה עשו לי את זה
ג׳ייקוב אמר״מה אכפת לך? חשבנו משהו עלייך או יותר נכון משהו שיש לך וזה לא היה! עובדה! החזרתי אותך בשלום תרגעיי .״
הוא תפס אותי ולחש לי באוזן יותר טוב שתדעי פחות את לא רוצה להיכנס לזה, ״ומה עם אני כן רוצה ״ אמרתי? אני רוצה לדעת מה זה היה אני רוצה תשובות.
גייקוב אמר״את יודעת את לא במצב שלתת לי תשובות.
הוא הקריב את העין שלו לשלי ואמר״ את תשכחי כל מה שהיה באותו ערב וגם מעכשיו את תכנסי לחדר שלך ותשני״ .
לא הבנת שזה לא עובד עלי אמרתי.
״מי את? איך זה לא עובד! זה עובד על כולם״ ג׳ייקוב אמר.
לא יודעת אני לא יספר לאף אחד עד שתיתן לי תשובות!
לרגע פחדתי ולרגע אמרתי לעצמי הוא לא נראה מזיק, עד שהוא התקרב אלי פתאום ושלף את הסכין!
התחלתי לרוץ כמו מטורפת בכל המסדרון בעוד שהוא אומר ״ זה לא משנה כמה תרוצי אני תמיד ישיג אותך״
עמדתי במסדרון ואמרתי די אני לא יספר אל תהרוג אותי אתה לא כזה!
ג׳ייקוב אמר״את לא יודעת מי אני! אז תסתמי ותני לי לסיים את זה ביפה״
אמרתי לו״עובדה שביום שחטפת אותי יכלת להרוג אותי ולא הרגת ..״
ג׳ייקוב אמר ״ זה כי לא ידעת כלום עליי, עכשיו אבל זה משנה את הכל״.
פתאום ראיתי את המנהל מתקרב לאט לאט התחלתי להילחץ, אמרתי לעצמי מצד אחר הוא רואה אותי במסדרון של הבנים ואני מתה! באמת, מצד שני הוא יכול לראות שג׳ייקוב עם סכין אבל בשנייה, ג׳ייקוב יכול לגרום לו להאמין שאני אשמה!ואני יכולה להסתלק מפה.
אני פשוט לא יודעת איך, אבל ג׳ייקוב היה כל כך קרוב, ופשוט אמרתי לו ג׳ייקוב. הוא הסתכל עלי ונישקתי אותו!! .. הרגשתי את השפתיים שלי בשלו, הוא הפיל את הסכין והמשיך לנשק לא יודעת מה עבר עלי באותו רגע ולמה עשיתי את הדבר הנוראי הזה!
המנהל בא ואמר ״מה זה פה מה הולך פה???״
…………….
"נקודת מבט של מישל״
ראיתי שהשעה תשע וארבעיים והתחלתי להתארגן, אמרתי לעצמי מה לובשים לדבר כזה? צריך משהו ממש יפה, ועם הוא ינשק אותי, הרי אני בחיים לא התנשקתי, האמת שכן התנשקתי, אבל זה היה באמת וחובה, וזה היה בכיתה ט ובכלל לא רציתי את זה.
זה לא היה אמיתי ועם תשוקה היה לי כל כך הרבה הזדמיונות, אבל כנראה חיכיתי למשהו רציני.
לבשתי את השמלה האדומה שלי והתחרטתי אחרי שנייה, אני לא אמורה להיות מתלהבת אני צריכה להיות סבבה כזה, שמתי את הדבר הכי פשוט, גינס קרעיים עם חולצה לבנה וסנדל, עשיתי בייבליס התאפרתי ויצאתי לעבר הסיפרייה, הגעתי לשם
והיה חשוך עברתי דרך הספרים לראות אולי הוא מתכבה, ראיתי מישהו היה מעורפל כזה מין ערפל והיה מוזר כי אני בסיפרייה לא אמור להיות ערפל, חשבתי לעצמי איזה מוזר, עד שמישהו התקרב אלי ואמרתי מי שם?.. עד שלפתע מישהו החזיק בי ופתאום