דור שלישי

סבתא
אני נזכרת בך היום יותר מכל שאר הימים.
בערב יום השואה.
זוכרת שסיפרת לי? על כל מה שהיה שם? על המשפחה שלך, על החברים שלך. כולם הלכו לך.
על איך שאז לא קראו לך סבתא.
אז לא קראו לך דבורה.
את היית וואלרי
את זוכרת סבתא?
בצפירה אני הרגשתי את הקול שלך מספר לי על אביך ועל אחייך. על הרכבות. זה בכלל לא משנה שהיית רחוקה, אני שמעתי. אני נשבעת ששמעתי
ואני מבטיחה לשמוע גם השנה.
בצפירה הדמעות זלגו כאילו ליטפו את לחיי וחיממו אותה. מנסות להגן ולנחם. כמה תמימות הדמעות
סבתא
תמיד הייתי גאה בך. תמיד הייתה גאה ועצובה להיות דור שלישי.
הייתי מספרת שסבתא שלי היא ניצולת שואה.
סבתא
זה יום השואה הראשון שלי בלעדייך.
אבל אל תדאגי, אני לא שכחתי.
בכיתה עדיין אספר שיש לי סבתא ניצולת שואה. לא הייתה. יש, תמיד תהיה.
סבתא אני מתגעגעת
אני מתגעגעת אלייך
אני מתגעגעת הביתה
תחזירו לי את הבית
הלוואי והיית פה איתי והיינו מתגעגעות ביחד.