היה הייתה ילדה

היה הייתה ילדה, חולנית היא הגדירה,
משוגעת על כל ראשה הסבירה
אבל לא ידעו כי לא באמת משוגעת
פשוט המוח הרגיל לא מבין את שלה.
דם, רצח וזוועות עולם היו מחשבותיה
נינוחות אהבה ורוגע אינה ידעה
הילדה התבגרה והגיעה לגיל עצמאי,
בית היא עברה וכמובן שגם עיר.
ככל שהייתה יותר לבד היא הבינה,
שלא תוכל לשלוט ברגשותיה העזים.
אך הרגשות של הילדה לא היו רגילים
צורך עז לדם, צרחות וכאב היו בגופה.
יום אחד הזמינה אנשים לביתה,
יום העצמאות אז היה.
היה בשר ושתייה בשפע
וכשנמאס לה לשמוע את התפל שעליו מדברים,
שלפה סכין ועברה אחד אחד.
החדר התמלא אדום,
צרחות הידהדו באוזניה וצחקה מכל רגע.
היה הייתה ילדה חולנית היא הגדירה,
משוגעת על כל ראשה הסבירה.
איש לא שמע והקשיב לקולה ובסוף סיים עם דמו על ידייה.