אישה בשם אהבה

אהבה…
עכשיו כשאני עסוקה בלימודים וצריכה לתת מאה אחוז מעצמי את מגיעה.
במקום לשנן חוק מתמטיקה אני משננת עד כמה אני אוהבת אותו.
במקום לשבת בשיעור ולהקשיב למורה מדברת על מולקולות ואטומים אני בוהה בו.
במקום לכתוב סיכום ממזג על קטע מבגרות אני רושמת את זה.
מדמיינת אותי ואותו, עומדים אחד מול השנייה ובנינו אישה בשם אהבה, מחדירה בי חץ אבל מרחיקה אותו.
אני אוהבת והוא נאהב, ככה זה בכל האהבות שלי. זה אף פעם לא הדדי וזה הכי מבאס, לדעת שאף אחד לא משנן עד כמה הוא אוהב אותי, אף אחד לא בוהה בי ואף אחד לא כותב עלי קטע כזה.