שמיים כחולים – חלק ג'

אחרי 43 דקות בערך, שוב נזכרתי באותה זקנה נחמדה ומוזרה, אולי האדם הכי מוזר שפגשתי בימי חיי. ככה פתאום התחלתי לחשוב "איך ייתכן שהיא נעלמה בלי שאני אשים לב…."נזכרתי לרגע שהיא אמרה שהיא קרובה של אבא שלי ואני חושב שהיא אמרה שקוראים לה ברכה, היא סיפרה לי שהוריה תמיד אמרו לה שהיא ברכה בשבילם.
בלי היסוס קמתי והתחלתי ללכת לכיוונה של אימי, שוב אני רואה אותה מדברת עם דודה ויקי ודוד ישראל, כשהגעתי אליה מיד שאלתי "אמא מי זאת ברכה?" היא הסתכלה עלי, הסתכלה על דוד ישראל ודודה ויקי ופתאום השמיעה אנחה גדולה. נלחצתי מיד ושאלתי אותה אם הכל בסדר, היא שוב הסתכלה עלי, בעיניים של כלב פגוע והתחילה לספר לי.
"ברכה הייתה אמא של אבא שלך " היא ממשיכה ואומרת בזמן שאני מסתכל עליה בתדהמה "היא נפטרה, כשהיית בן 3 וחצי בערך, היא הייתה אישה מקסימה, אבל כל האנשים שהיו סביבה חשבו אותה למטורפת, היא התעסקה בכל הדברים הקשורים לכישוף ולכל מיני תרבויות שונות ומשונות שעוסקים בדברים שאפילו אתה לא יכול לדמיין" "כישוף?" שאלתי בבהלה "כן, כישוף"
ולפתע כאילו מישהו רצה שאמא שלי תפסיק לדבר איתי על זה, היא פשוט סובבה את ראשה והלכה. הייתי מבולבל, לה הבנתי מה קורה פה ואיך זה קשור לאבא שלי ואיך ייתכן שאני ראיתי את "סבתא שלי" אבל היא נפטרה לפני 11 שנים.

הלכתי הצידה, לפתע אני רואה את דודה ויקי "למה פתאום העיניין הזה בסבתא שלך?", הייתי מופתע על השאלה אבל עם זאת שאלתי אותה בחזרה מידי "אז איזה בסוג של כישוף היא עסקה?"
ויקי הסתכלה עליה ומיד ענתה " כן, אפשר לקרוא לזה כישוף, היא חיקתה כל מיני טקסים מוזרים של תרבויות שונות, סבתך אפילו תיעדה את את מסעותיה ביומנים…בדיוק כמו אבא שלך"
"מה זה משנה, ילד?" פתאום התפרץ לו ישראל לשיחה
"אנחנו פה כדי לחגוג היום את היום הולדת שלך, ולא לדבר על סבתא שלך, יאללה בוא נהנה" ואיך שהוא התפרץ ככה הוא נעלם.
דודה ויקי הסתכלה עלי ואמרה "תשאל את אמך בקשר לברכה, היא הייתה גרה בקליפורניה, ושם נמצאים גם כל היומנים שלה ושל אביך…אבל עדיף שתשאל את אמא שלך על זה"
ויקי וישראל פרשו למסיבה ואני שוב התחלתי לחשוב, על אבא שלי, על סבתא שלי, על מה שאני עובר. ניסיתי לחשוב מה קרה הלילה הזה…נשכבתי במיטה בזמן שאני מביט בשרשרת ונרדמתי.