ההיסטוריה חוזרת על עצמה
לא יכולתי להסתכל עליו אחרי שהוא עזב. כל פעם שהיה עובר במקרה , והייתי מזהה אותו , מחזיק בידה והולך בנעימות כשהוא מפנה את מבטו אליי , הילדה שנשארה מאחור לאסוף את השברים .
לא חשבתי שיום אחד הוא יחזור . כל השנתיים האלו היו מלאות בכאב ובנסיונות שלי לאסוף את עצמי מחדש .
עד אתמול .
נסעתי כהרגלי עם החבורה המוזרה של החברים שלי , למועדון רחוק שעוד משמיעים בו מוזיקת רוק , או כל דבר שאני יכולה להנות ממנו . ישבתי במגרש חניה עם הבנות וחיכינו לבנים שיגיעיו עם השתייה . לאחר כמה דקות ראינו אותם באים , אבל הם היו חמישה במקום ארבעה , וזיהיתי אותו , אפילו שזה היה מרחק של 30 מטר , ידעתי ישר שזה הוא .זה דין .
הלב שלי התכווץ ויכולתי לשמוע את הדופק ממהר שלי באוזניים . למה הוא עדיין משפיע ? חשבתי לעצמי , והזכרונות קפצו כמו סרט נע ובעטו לי בבטן לכמה דקות טובות .
התיישבנו כולם והתחלנו לשתות , ישבתי ליד מלאני וניקי ,מריה היחידה שלא נגעה בשתיה ושאלה "דין איך עם נטע ? " . הוא הוריד את כוס השתייה שלו, ושקשק אותה לרגע , התבוננתי בו מכווץ את הגבות ומרים את מבטו אליה. "נפרדנו " הוא ענה וסיים במכה את מה שנשאר בכוסו .
"אתה בסדר ? " היא שאלה ,והוא העלה חיוך קטן ומאוכזב .
"אני בסדר " הוא ענה בשקט ומבטו הופנה אליי לפתע .
"אוקיי חברים , אני חושבת שישבנו מספיק !" צעקתי לכל החבורה השיכורה הזו , התחלנו ללכת לכיוון המועדון .
התפצלנו בכניסה, בנים ובנות, ונפגשנו חזרה בתוך המועדון, ברחבת הריקודים.
וכל מה שחשבתי זה לעזאזל איתו , ושלא אכפת לי מה עובר עליו ואני .. אני כבר לא אכפת לי .
וכמובן שכל זה שקר אחד גדול כי הוא היחיד בראש שלי . רק מלהתבונן בו קופץ כמו משוגע עם כל הבנים אני מתאהבת יותר .
אחרי שעה של ריקודים הלכתי לשירותים להתרעננות קצרה , פתחתי תא אחד בשירותים ובדיוק מישהו יצא .
"אוי סליחה " אמרתי מהר והסתכלתי למעלה , לפגוש את פניו של דין.
הוא קפא והסתכל עליי , הפה שלו פתוח והשפתיים שלו גדולות ומלאות בדיוק כמו שזכרתי אותן.
"אני צריכה לשירותים דין .. אתה יכול בבקשה לזוז ? " ניסיתי לדבר כמה שיותר ברור , כי בעקבות השפעת האלכוהול , ואיך שהחולצה השחורה והצמודה הזו נראית אני עוד עלולה ליפול בזה .
הוא תפס בכתפי ודחק אותי אל דלת השירותים , עוד לפני שהספקתי לצעוק מהבהלה או להחזיר אוויר לתוך הריאות , שפתיו היו מונחות על שלי , פקחתי את עיני במלואן , הריח שלו מעורב עם אלכוהול זול וזיעה מרחבת הריקודים , משכרים אותי יותר מכל משקה בעולם .
לשנייה זה הרגיש כאילו הוא מעולם לא הלך , כאילו לא סבלתי את כל הזמן הזה בלעדיו , כאילו הוא מעולם לא עזב בשביל אחרת .
ואם כמה שרציתי ,להניח הידיים שלי על גבו , דחפתי אותו ממני בחוזקה . הוא התהלך לאחור במהירות והתבונן בעיניים קטנות ירוקות , גבותיו מורמות והוא מתנדנד מצד לצד .
"אתה לא יכול לעשות את זה דין ! " צעקתי עליו והדמעות זרמו מבלי שרציתי .
וברחתי משם , ברחתי אל מחוץ למועדון אל תוך מונית שחיכתה בחוץ ,שנייה לפני שהתניעה ויצאה ממקומה ראיתי את דין רץ ומנסה להגיע אליי .
שלחתי הודעה לבנות שהייתי חייבת לחזור הביתה ולא ידאגו לי .
הבוקר היה כואב יותר מכל הבקרים לפני . כמו לנסות לקלף צלקת שקרתה בכיתה ג' אחרי 20 שנה . אמא שלי התפרצה לחדר כהרגלה , וסגרה את הדלת אחריה .
"בוקר טוב וויולט " היא אמרה עם חיוך קטן ומודאג ולא הבנתי ממה לה יש לדאוג .
"אמא הכל בסדר ? " שאלתי בסקרנות .
"את ודין חזרתם ? " היא שאלה בגבה אחת מורמת .
מה לעזאזל .
"לא אמא " אמרתי עם תקווה למה שרציתי בעבר .
"כי הוא נמצא במטבח ודורש לראות אותך " היא ענתה כאילו פוסקת את פסק הדין .
"את לא רצינית .. "
תגובות (1)
אני מגיבה מאוחר מאוד, אבל אני מקווה שיש לזה המשך. אני אבדוק אפילו עכשיו בעצם…