נפש תאומה (פריקה)

בספר שאני התחלתי לקרוא אתמול,אן מאבונלי,הגיבורה הראשית מוצאת לה שתי נפשות תאומות.
אז אני תוהה,מדוע לה יש שתיים ולי אפילו לא אחת?
מכל האנשים שהכרתי אי פעם אף אחד לא הבין את כל כולי.
חלקיק פה חלקיק שם.
אני כזאת מסובכת?!
אני סך הכל בתיכון עדיין.
קטנטנה.
הקטנה בין אחיי ואחיותיי.

מה הבעיה להבין אם אני עצובה זה לא בגלל שאמרו לי משהו לא יפה.
זה בגלל שאני אומרת לעצמי דברים לא יפים.

מה הבעיה להבין שאם אני לא רוצה ללכת לבית ספר זה לא בגלל שמשפילים אותי שם או בגלל שאין לי חברות.
זה בגלל שאני לא מספיק מרוצה מאיך שאני שם.

אם הייתי אן מהספר 'אן מאבונלי',הייתי יודעת איך חיים באמת.
היא חיה בחווה ירוקה ופורחת.
ואני בבית אבן גדול,הוא לא קר,הוא פשוט פחות טבעי.

מסביבה פזורים נחלים רבים ושדות פורחים.
ומסביבי יש רכבים וכבישים סלולים.

אז אם הייתה לי נפש תאומה אולי לא הייתי מתרכזת רק בחסרונות.
אולו שפתי היו מבסרות גם התרונות.
אבל את הנפש התאומה שלי עוד לא מצאתי.
אבל בטח היא אי שם מחכה.