מופלטה :-)

אני תוהה לעצמי אם אני עושה את זה בכוונה…
עושה בדיוק ההפך ממה שרציתי והחלטתי לעשות.
לפרק כמה מופלטות (שאני לא בדיוק יודעת מה כל כך מתלהבים מהם, שוב אותו בצק בטעם מלאווח) לראות סרט על אהבה ועל עוד כמה דברים שאין לי, להמשיך את הספר שתמיד גורם לי ללילה רצוף בדמעות.
ובעצם לשקוע בדיכאון…
נשמע מפתה, אה? :)
ובמקום זה אני מוצאת את עצמי כ'הצדיקה של הדור', עוזרת לאנשים זקנים, להוציא אנשים אחרים מעצבות, לשאול לשלומה של חברה, לחייך…
לפעמים אני מרגישה כל כך חלשה, אבל יש רגעים כמו עכשיו שאני מרגישה חזקה.
נראה לי שאני מתמודדת די יפה עם החיים שלי, עם האופי הלא שקט שלי, עם כל הרגש שאני מחניקה לאלוה-ים יודע איפה…
אני פנתר שורד.
זה נחמד להיות פנתר…יותר מלהיות צב…
אני מרגישה כמו צב לפעמים…
אני מצחיקה את עצמי.
מסכנים אנשים שלא מצליחים לצחוק מעצמם, אם נניח הם היו נתקעים על אי בודד מה הם היו עושים בלי הומור?!
אני מתחילה לדבר שטויות…
טוב אולי בכל זאת אני אוכל מופלטה…
רק בשביל להגיד לעצמי שאכלתי מופלטה…
טוב, מקטע מרשים על החיים הלא כל כך מרשימים שלי זה הפך להיות קטע על מופלטה,
אז ביי. עפתי לאכול את המלאווח,
זאת אומרת מופלטה…