פחם

הסתכלתי על העיניים שלך וידעתי שמשהו שם שבור וזה שבר גם אותי.
לראות עיניים שפעם היו כל כך נוצצות שאפילו הכוכבים לא יכלו להתחרות בהן והיום הם פשוט שני פיסות פחם שחורות נלחמות בכל כוחן להישאר פקוחות.
קפצתי את ידיי בזעם.
הייתי מביא לך את כל הכוכבים בשמיים כדי להיראות חיוך אחד קטן, אבל ידעתי שלא להתערב.
ידעתי שיש סיבות לכל דבר ואת צריכה להתמודד עם השדים שלך לבד וכל מה שיכולתי לעשות זה לעודד אותך מהצד ולקוות שיום אחד הראה ניצוץ אחד מהדבר הבוהק ביותר שקיים.
אבל עינייך המשיכו להחשיך ולי לא נותר דבר מאשר לצפות בך נעלמת.
הניצוץ נעלם ולא חזר וכל מה שיכולתי לעשות זה לצפות ולהצטער על זה שלא עשיתי שום דבר קודם לכן.
ולפעמים בלילה אני מרים את הראש ורואה את הניצוץ של הכוכבים שלא משנה כמה ינסו הם לא משתווים לניצוץ שלך. שהיה שלך.
וזה כואב.