עישון אהבה ודברים אחרים-פרק 1

-נקודת מבט שירלי-
קמתי בבוקר עייפה יותר מהרגיל, לא עצמתי עין לרגע. כל הזמן חשבתי על השנה החדשה ומה מצפה לי. אין לי מושג מי עומדת להיות המורה החדשה שלי וזה מפחיד אותי, בעיקר אחרי שהתרגלתי לגילה שהייתה נחמדה במיוחד. זאת השנה האחרונה ללימודים ואני רוצה ללמוד הכי טוב שאפשר.
ישבתי על המיטה עשר דקות ורק אז קמתי לגמרי. השעה הייתה שש וחצי בבוקר, אני בזמנים. התקלחתי במהירות וצחצחתי את שיניי הצחורות. לאחר מכן הסתרקתי, תחילה שיערי התנגד למברשת השיער, אך בסוף הצלחתי. התלבשתי בסקיני ג'ינס קצרים ובחולצת בית ספר אפורה, אני חייבת להיות מושלמת היום. התאפרתי טיפה, לא יותר מדי ולבשתי סניקרס לבנות.
בשבע בבוקר כבר הייתי מוכנה, אכלתי קערת קורנפלקס עם חלב ויצאתי לבית הספר.

***
בית הספר נשאר כשהיה. מבנה גדול עם סדוקים ושער כחול וגדול. אהבתי את המבנה הזה, וידעתי שיהיה לי קשה לעזוב אותו אחרי כל השנים שלמדתי בו. נכנסתי פנימה ומיהרתי לכיתתי, יב' 5. הכיתה הייתה ריקה מלבד תיק בד בודד שנזרק על הרצפה, זיהיתי את התיק הזה.
"אף פעם לא מאחרת אה?" הסתובבתי לשמע הקול שמאחוריי, לא האמנתי את מי אני רואה.
"ליהי!" צעקתי ועטפתי את הנערה זהובת השיער שעמדה לפניי בחיבוק ענק. "כמה זמן." אמרתי ולא הרפיתי ממנה.
"שין!" היא אמרה והרגשתי שאני עומדת לבכות משמחה כשאמרה זאת. "למד!" השבתי ושתינו צחקנו. הרפיתי ממנה בסוף לפני שתאבד את נשימתה. "איך היה?" שאלתי. "תספרי הכל!"
ליהי צחקה שוב והתיישבנו אחת ליד השנייה בשורה האמצעית בכיתה.
"היה מדהים!" היא אמרה והחלה לספר על החופש שעבר עליה, רחוק ממני. ואני הקשבתי והייתי מרותקת. מעולם לא נפרדנו לכל כך הרבה זמן. זה היה אמור להיות קיץ רגיל בו אני וליהי לא נפרדות אחת מהשנייה ועושות רק כיף, אבל אז אביה הפתיע אותה בכרטיס טיסה לו ולה ללונדון, לכל הקיץ. זאת הייתה התקופה הארוכה ביותר שלא נפגשנו אפילו פעם אחת. זה היה מבאס, אבל שמחתי שליהי נהנית, וכשהיא חזרה הייתי כל כך מאושרת.
"אבל עזבי אותי!" היא אמרה לבסוף, "איך היה לך?" נאנחתי, איך היה לי?
"היה מבאס שלא היית איתי פה, ובן לא הפסיק לחפור לי על כמה שהוא מתגעגע ועל שהוא אירגן לך… אופס!" כיסיתי את פי עם כפות ידי.
"מה, מה הוא אירגן?" ליהי שאלה בסקרנות וכשלא עניתי הייתה כבר עצבנית. "נו!" היא גערה בי, ואני מול פניה התחלתי לצחוק ולא הפסקתי. לבסוף היא נכנעה וצחקה גם, והצחוק הפיג את הכעס, וכשהכעס הופג וצחקנו, הרגשנו שוב כמו לפני החופש, חברות שלא עומדות להיפרד לעולם.
"אני שמחה שחזרת." אמרתי וחיבקתי את ליהי שוב. שיערה הבלונדיני כיסה את ידי.
"גם אני." היא אמרה והחזירה לי חיבוק. "התגעגעתי." היא לחשה לאוזני. זה היה רגע מדהים. ואז הוא נכנס, וליהי כבר לא התרכזה בי, וזה היה טיפה דוקר, למרות שהתרגלתי.